פרוידיזם המפתח לפתיחת דלת התת מודע והשפעתו העצומה על הטיפול המודרני

פרוידיזם והשפעתו על הטיפול הנפשי המודרניזיגמונד פרויד, "אבי הפסיכואנליזה", פיתח מודל תיאורטי פורץ דרך להבנת הנפש האנושית.
הפרוידיזם, שמהווה את הבסיס למרבית הטיפולים הנפשיים המודרניים, מתמקד בתפקיד התת-מודע, הדחפים והטראומות בנפשו של האדם.
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של פרויד היא התפיסה של התת-מודע כמקור מרכזי של התנהגות.
בעוד היוונים הקדומים הכירו בקיומו של התת-מודע, פרויד הדגיש את חשיבותו בהשפעה על חיינו המודעים וקבלת ההחלטות שלנו.
פרויד טען כי התת-מודע מכיל דחפים ראשוניים, מחשבות ורגשות מודחקים.
דחפים אלה, כגון דחף מין או תוקפנות, עשויים להיות מאיימים או כואבים מדי למודע, ולכן הם מודחקים לתת-מודע.
עם זאת, הם ממשיכים להשפיע על ההתנהגות שלנו, לעתים קרובות בצורה א-רציונלית.
בנוסף לכך, פרויד הניח את הבסיס לתיאורית ההגנה, הטוענת כי התת-מודע משתמש במנגנונים הגנתיים כדי להגן על עצמו מפני זיכרונות או מחשבות כואבים.
מנגנוני הגנה אלה, כגון הדחקה, הקרנה והרציונליזציה, יכולים מעוותים את התפיסה העצמית של האדם והיחסים שלו עם אחרים.
פרוידיזם עזר להפיג את הסטיגמה סביב מחלות נפש.
בכך שהוא מציג מחלות נפש כתוצר של חוויות ילדות וטראומות, פרויד שבר את התפיסה שהן נגרמות מ"חולשה מוסרית".
דגש זה על הגורמים השורשיים אפשר לפתח גישות טיפול חדשות הממוקדות בשורש הבעיות הנפשיות.
לסיכום, הפרוידיזם הוא מודל השפעה ותיאורטי שנותר רלוונטי ביותר לטיפול הנפשי המודרני.
על ידי הדגשת תפקידו של התת-מודע, הדחפים וההגנות, פרויד תרם להבנה עמוקה יותר של הנפש האנושית ועיצב את הדרך שבה אנו מטפלים במצוקות פסיכולוגיות.