פער הסקרים ב-2016 כיצד פופוליזם עיוות את תוצאות סקרי דעת הקהל

פופוליזם בסקרי דעת קהל:
מקרה בוחן של הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016סקרי דעת קהל הפכו לכלי חיוני בפוליטיקה המודרנית, המספקים תובנות בנוגע לעמדות הציבור ובתהליכי קבלת ההחלטות של הבוחרים.
עם זאת, סקרים יכולים גם להיות מושפעים מאפקטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים, העלולים לעוות את תוצאותיהם.
דוגמה לכך הם הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, שבהן התגלה פער משמעותי בין סקרי דעת הקהל התוצאות בפועל.
מחקרים רבים תיעדו את התפקיד שמילא הפופוליזם בהשפעה על תוצאות הבחירות.
פופוליזם מאופיין בדגש על ריבונות העם, בשאט נפש כלפי האליטה ובטיעון לשינוי מערכתי לטובת "האנשים הרגילים".
במהלך קמפיין הבחירות שלו, דונלד טראמפ עורר באופן יעיל את רגשות פופוליסטיים בקרב קבוצת בוחרים גדולה.
אפקט הפופוליזם בסקרי דעת קהל נובע מכמה גורמים.
ראשית, בוחרים פופוליסטים נוטים להיות מפוכחים יותר ובעלי סבירות גבוהה יותר להשתתף בסקרים.
שנית, הסימבוליקה והרטוריקה הפופוליסטית יכולה להשפיע על עמדות הציבור ולהשפיע על התשובות שלהם בסקרים.
שלישית, סקרי דעת קהל יכולים להחמיץ את תגובת ההצבעה של בוחרים פופוליסטים, שמבקשים לבטא את תסכולם מאנשי האליטה לא רק בסקרים אלא גם בקלפי.
באופן כללי, מקרה הבוחן של הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 מדגים את ההשפעה הפוטנציאלית של הפופוליזם על סקרי דעת קהל.
זה מדגיש את הצורך בזהירות כאשר מסתמכים על סקרים כדי לקבל תחזיות בחירות, במיוחד במ contexts שבו אפקטים פופוליסטיים משחקים תפקיד.
מחקרים עתידיים צריכים לחקור עוד את ההשפעה של פופוליזם בסקרי דעת קהל, כדי ליידע קובעי מדיניות וחוקרים כאחד.