הערך של סקרים בעיצוב מדיניות מבוסס ראיותסקרים הם כלי רב ערך במגוון תחומים, כולל עיצוב מדיניות ציבורית.
הם מאפשרים לממשלות ולמוסדות לאסוף מידע על דעות הציבור, עמדות והתנהגויות, מה שמנחה אותם בקבלת החלטות המבוססות על ראיות.
דוגמה בולטת לכך היא עבודתו של הבלוגר והעיתונאי נת'ן סילבר.
ב-2012, סילבר השתמש בנתוני סקרים ושיטות סטטיסטיות כדי לנבא בצורה מדויקת את תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
אנליזותיו סייעו לעצב את אסטרטגיית הקמפיין של הנשיא המכהן, ברק אובמה, ולספק לוח זמנים מדויק לניצחונו בסופו של דבר.
הצלחתו של סילבר מדגישה את הערך העצום של סקרים בדיווח פוליטי וקבלת החלטות.
על ידי איסוף וניתוח מידע אובייקטיבי, סקרים יכולים לזהות מגמות, לחזות התנהגות עתידית ולספק לממשלות תובנות חיוניות להבנת צרכי הבוחרים שלהם.
באופן דומה, סקרים שימשו את האיחוד האירופי כדי לבחון את רמות התמיכה הציבורית ביוזמות השונות שלו.
תוצאות הסקרים הללו שימשו להכוונת המדיניות ולאיתור תחומים לשיפור.
למשל, סקר שנערך ב-2018 הראה שרמות התמיכה באיחוד האירופי היו גבוהות יותר בקרב צעירים מאשר בקרב מבוגרים.
תובנה זו הובילה את האיחוד האירופי להתמקד בתוכניות המכוונות לבוחרים צעירים.
סקרים הם גם כלי רב עוצמה לפיקוח על ביצועי הממשלה.
על ידי מדידת שביעות הרצון הציבורית בתוכניות ויוזמות שונות, סקרים יכולים לזהות תחומים הדורשים שיפור.
למשל, סקר שנערך ב-2019 על ידי מכון ברוקינגס הראה שרמות שביעות הרצון הציבורית בשירות הבריאות היו נמוכות יותר בקרב אנשים עם הכנסה נמוכה.
תגלית זו הובילה את הממשלה להשקיע בהרחבת הגישה לשירותי בריאות מוזלים.
בקיצור, סקרים ממלאים תפקיד חיוני בעיצוב מדיניות מבוססת ראיות.
על ידי מתן תובנות אובייקטיביות על דעות הציבור, סקרים עוזרים לממשלות לקבל החלטות המגיבות לצרכי הבוחרים שלהן ביעילות ובצדק.