משקלם של סקרים בבחירות:
המקרה של הסקר שהיה שגויסקרים הפכו לכלי רב חשיבות בעידן המודרני של הפוליטיקה, ומספקים למתמודדים ולבוחרים כאחד תובנות על התמיכה הציבורית.
עם זאת, סקרים אינם חסינים מטעויות, כפי שהודגם בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016.
סקרים רבים שנערכו לפני הבחירות חזו ניצחון ברור להילרי קלינטון.
אולם, דונלד טראמפ נבחר לנשיאות למרות הפערים המשמעותיים בסקרים.
כישלון זה עורר שאלות רבות לגבי דיוקם של הסקרים ואמינותם בבחירת הנשיא הבא.
ישנן מספר סיבות אפשריות לכישלון הסקרים בשנת 2016.
אחת מהן היא מה שידוע כ"אפקט הביישן", שבו מצביעים מהססים עשויים להיות פחות נוטים לדווח לסקרים שהם יצביעו עבור מועמד שנוי במחלוקת כמו טראמפ.
בנוסף, סקרים מסתמכים על תשובות של מדגם ייצוגי של האוכלוסייה, ואם המדגם אינו מייצג במדויק את כלל הבוחרים, הסקר עלול להיות מוטה.
אי דיוק הסקרים בשנת 2016 היווה תזכורת שסקרים הם רק מדד לא מושלם של דעת הקהל.
הם צריכים להתפרש בזהירות ולשקול יחד עם מקורות מידע אחרים.
למרות המגרעות הללו, סקרים יכולים עדיין להיות כלי ערך להערכת מצב המירוץ, אך הם צריכים להיחשב כצילומי מצב במקום כתחזיות סופיות.
כדי לשפר את דיוק הסקרים, מוקדי הסקרים צריכים להשקיע מאמצים נוספים בהבטחת ייצוג מדויק של כל הבוחרים הפוטנציאליים.
כמו כן, חשוב לזכור שסקרים הם רק מדד אחד של תמיכה ציבורית, ויש לקחת בחשבון גורמים אחרים בעת חיזוי תוצאות הבחירות.