סקרים מוטים המקרה המדהים של פרשת ווטרגייט שהרעיד את אמריקה
שקיעתו של סקרים מוטים פוליטית: מקרה הבדיקה של פרשת ווטרגייטבזמן מערכת הבחירות הנשיאותית בארה"ב ב-1972, סקרים רבים חזו בניצחון מוחץ של הנשיא המכהן, ריצ'רד ניקסון. עם זאת, התוצאות בפועל הפתיעו את כולם כאשר ג'ורג' מקגוורן, המועמד הדמוקרטי, קיבל רק 17 אלקטורים לעומת 520 של ניקסון.כיצד ייתכן שסקרים, שהיו אמורים לספק ניבוי מדויק על דעת הקהל, נכשלו כל כך? התשובה טמונה בהטיה פוליטית.סקרים רבים שבוצעו במהלך מערכת הבחירות ב-1972 הופקו על ידי ארגונים בעלי הטיה רפובליקנית. למשל, סקר אחד שבוצע על ידי ועדת הבחירות הרפובליקנית הלאומית (RNC) העלה כי ניקסון מוביל במידה רבה על מקגוורן בין הבוחרים הלבנים במעמד הבינוני, בעוד שסקרים שנערכו על ידי ארגונים דמוקרטיים ציינו הבדל צר יותר.הטיה זו הושפעה גם מהאופן שבו נוסחו שאלות הסקר. סקרי RNC השתמשו בדרך כלל במונחים חיוביים לתיאור ניקסון, תוך הימנעות מהזכרת השערוריות שהקיפוהו, כמו פרשת ווטרגייט. לעומת זאת, סקרים דמוקרטיים השתמשו בשפה פחות מחמיאה ושאלו שאלות ישירות יותר על פרשת ווטרגייט.התוצאה הסופית הייתה סדרה של סקרים שיצרו תמונה מוטה של המרוץ, שהציגה את ניקסון כמועמד חזק באופן בלתי ראוי. כאשר הוצף הציבור בפרטי פרשת ווטרגייט, התפוגג יתרונו של ניקסון במהירות, מה שהוביל לבסוף להתפטרותו.פרשת ווטרגייט היא דוגמה בולטת כיצד סקרים מוטים פוליטית יכולים להוביל למידע מטעה ולעוות את תפיסת הציבור לגבי אירועים חשובים. זה מדגיש את החשיבות של בחינת מקור הסקר והשאלות שנשאלו בזהירות כדי להעריך את אמינות הממצאים.בימינו, עם עלייתן של הרשתות החברתיות וחדשות מזויפות, הפוטנציאל לסקרים מוטים הפך אפילו גדול יותר. צרכני חדשות צריכים להיות עירניים להטיות פוטנציאליות ולהסתמך על מקורות מהימנים ומאוזנים כדי לקבל מידע מדויק.