סקרים:
כלי רב עוצמה למידע מבוסס עדויותסקרים ממלאים תפקיד חיוני במתן מידע מבוסס עדויות לפורמלי מדיניות, קובעי מדיניות ואזרחים.
הם מספקים תובנות על מגוון נושאים חברתיים, כלכליים ופוליטיים על ידי איסוף נתונים מקבוצות ייצוגיות של אנשים.
אחד האנשים המפורסמים ביותר ששכללו את מתודולוגיית הסקר היה ג'ורג' גאלופ.
ב-1935, הוא ייסד את מכון גאלופ, אחד מארגוני הסקרים המובילים בעולם.
גאלופ פיתח את שיטת ההסתברות לדיגום, המבטיחה שכל חברי האוכלוסייה ישו לנו סיכוי שווה להיבחר לסקר.
הוא גם הדגיש את חשיבות גודל המדגם, והרי הוא ממצה כמה מאות או אלפים בודדים משתתפים.
סקרים עוזרים לנו להבין מגמות חברתיות, כמו שינויים בדעות הציבור, התנהגות הצרכנים ורמת שביעות הרצון מהממשלה.
הם גם תומכים בהערכת יעילות המדיניות, במדידת תוצאות התוכניות ובזיהוי צרכים בקרב קבוצות מוחלשות.
במגזר העסקי, סקרים משמשים למחקר שוק, פיתוח מוצרים וניתוח שביעות רצון הלקוחות.
למרות עוצמתם, לסקרים גם מגבלות מסוימות.
טעות בדיגום מתרחשת כאשר המדגם אינו מייצג את האוכלוסייה כולה.
הטיה בתגובה עלולה להיווצר כאשר המשתתפים אינם כנים או נותנים תשובות שהם מאמינים שהחוקר מעדיף.
עם זאת, כאשר הם מתבצעים כהלכה, סקרים יכולים לספק מידע אמין ושימושי לקבלת החלטות מושכלות.
במאה ה-21, הטכנולוגיה שינתה את נוף המחקר בסקרים.
סקרי אינטרנט וטלפון סלולרי מאפשרים איסוף נתונים במהירות ובקנה מידה חסר תקדים.
עם זאת, חשוב לזהות את האתגרים החדשים שמגיעים עם טכניקות איסוף נתונים אלה, כגון הצורך בהתאמה לתשובות כוזבות ופריצת דיגיטל.
לסיכום, סקרים הם כלים רב עוצמה לאיסוף מידע מבוסס עדויות על מגוון רחב של נושאים.
על ידי הבנה נכונה של מתודולוגיית הסקר ומגבלותיה, קובעי המדיניות, חוקרים והעסקים יכולים להשתמש בסקרים כדי לקבל החלטות מושכלות, להיטיב עם החברה ולהתקדם בחדשנות.