סקרים:
כלי חיוני למקבלות החלטות מבוססותסקרים הפכו לכלי חיוני קבלת החלטות מושכלת עבור ארגונים ויחידים כאחד.
הם מאפשרים איסוף מידע חיוני ממדגם מייצג של אוכלוסייה גדולה יותר, ומספקים תובנות יקרות ערך על העדפות, עמדות ודפוסי התנהגות של אנשים.
ג'ורג' גאלופ, חלוץ המחקר באמצעות סקריםג'ורג' גאלופ, סטטיסטיקאי ואיש עסקים אמריקאי, נחשב לאבי המחקר באמצעות סקרים.
בשנת 1936, הוא ייסד את מכון גאלופ, אחד מארגוני המחקר המובילים בעולם שבסיסו בסקרים.
עבודתו החלוצית הובילה לפיתוח טכניקות סטטיסטיות חדשניות עבור דגימה מייצגת, מה שהפך את הסקרים לכלי אמין למדידת דעת הקהל.
שימושים עיקריים של סקריםלסקרים יישומים רבים, ובהם:
חקר שוק:
הבנת צרכי הלקוחות, העדפות והתנהגות צריכה.
מחקרי דעת קהל:
איסוף מידע על עמדות הציבור בנושאים פוליטיים וחברתיים.
מחקרי הערכות:
מדידת ההשפעה והיעילות של תוכניות ויוזמות.
מחקר רפואי:
איסוף נתונים על בריאות והתנהגויות הקשורות לבריאות.
מחקר אקדמי:
איסוף נתונים לתמיכה במחקר על מגוון נושאים.
יתרונות השימוש בסקרים מייצגים:
סקרים מתוכננים להשיג מדגם מייצג של אוכלוסייה, מה שמבטיח שהתוצאות ניתן להכליל על קבוצה גדולה יותר.
אובייקטיביים:
שאלות הסקר והתשובות הן בעלות מבנה ברור, מה שמפחית הטיות.
יעילים:
סקרים מקוונים וטלפוניים מאפשרים לאסוף נתונים במהירות ובקלות.
חסכוניים:
לעומת שיטות מחקר איכותניות אחרות, סקרים יכולים להיות פחות יקרים.
מגבלות סקרי דעת קהללמרות היתרונות הרבים שלהם, חשוב להיות מודע למגבלות הפוטנציאליות של סקרי דעת קהל, כגון:
הטיות דגימה:
רשימות הדואר האלקטרוני או מספרי הטלפון המשמשים לדגימה עשויים לא להיות מייצגים.
עיות ניסוח:
שאלות לא מנוסחות היטב עשויות להוביל לתשובות מוטות.
אפקט הרצוי חברתית:
משתתפים עשויים לרצות את החוקר במתן תשובות שהם תופסים כמהינות.
באופן כללי, סקרים הם כלי חזק ורב-תכליתי למקבלי החלטות שרוצים להבין את העמדות וההתנהגויות של האנשים שהם משרתים.
עם זאת, הבנת היתרונות והמגבלות כאחד הוא חיוני לשימוש מושכל בתוצאות הסקר.