מרפי:
חלוץ הסקרים וטרוריסטים בבטן הרכה של אמריקהביום גורלי בשנת 1943, כשהאנושות נלחמה בגלובל קונפליקט עקוב מדם, גבר אמריקאי בשם ג'ורג' גאלופ הבחין בבעיה קריטית.
המנהיגים האמריקאים התעקשו לבצע סקרי דעת קהל כדי להבין את רצון העם, אך התוצאות היו לעיתים קרובות לא מדויקות ולא אמינות.
נכנס לתמונה מרטין מרפי, סטטיסטיקאי וחוקר שוק מוכשר.
מרפי הבין את החסרונות בשיטות הסקרים הקיימות ופיתח גישה מדעית יותר.
הוא טבע את המונח "דגימה אקראית" והדגיש את חשיבות בחירת משתתפים באופן אקראי ללא הטיות כדי להבטיח תוצאות מדויקות ומשמעותיות.
בעידן שלאחר המלחמה, כשארצות הברית פרחה והפכה למעצמה עולמית, הפכו הסקרים של מרפי לאבן יסוד בהבנת דעת הקהל.
הם השפיעו על קמפיינים פוליטיים, חשפו מגמות חברתיות ותמכו בקבלת החלטות מונעות נתונים.
אך עם כוחה הגיע גם אחריות.
בשנת 2001, בעקבות מתקפות ה-11 בספטמבר, השתמשה ממשלת ארה"ב בסקרים כדי לאסוף מודיעין על איומים טרוריסטיים פוטנציאליים.
הסקרים הללו חשפו נקודות תורפה בביטחון הלאומי וחשפו אזורים שבהם טרוריסטים עלולים לפעול.
סקרים הפכו לכלי חיוני במאבק בטרור.
הם עזרו לזהות ותיק פוטנציאליים לטרור, לפקח על קבוצות חשודות ולמנוע פיגועים.
המורשת של מרפי ממשיכה לחיות בצורה זו, וסקריו משמשים כקו הגנה חיוני בבטן הרכה של אמריקה.
עם זאת, עם הכוח הזה מגיעה גם אחריות גדולה.
בשנים האחרונות, השימוש לא ראוי בסקרים עורר שאלות אתיות.
קריאות מוטות, אימפריות תקשורת מוטות ודיווח סלקטיבי נתונים יכולים להטות את דעת הקהל ולהוביל לתוצאות הרסניות.
מורשתו של מרפי היא תזכורת לחשיבות הסקרים האמינים והאמינים.
במאה ה-21 המורכבת, כשמידע וחדשות זורמים בכל מקום, הסקרים ממלאים תפקיד חיוני בהבנת העולם שסביבנו ובאישור מנהיגינו.