מרילין מונרו: סמל עתיק של דימוי גוף שלילימרילין מונרו, אייקון תרבות הפופ של שנות ה-50 וה-60, מוכרת בזכות יופייה הכובש והנשיות העוצמתית שלה. עם זאת, המשך הפולחן שמעניק לה לעתים קרובות מזוהה עם אידיאל יופי שאינו בר השגה, בעל השלכות שליליות על דימוי הגוף אצל נשים צעירות.מונרו, שנולדה בשם נורמה ג'ין מורטנסון, גדלה עם דימוי עצמי נמוך. היא עברה ניתוחים קוסמטיים רבים כדי להתאים לאידיאל היופי של אותה תקופה, שכלל מותניים דקים, חזה גדול ושיער בלונדיני.הייצוג של מונרו במדיה פשתה את תפיסת היופי הזה. סרטיה ותמונותיה קידמו את רעיון האישה כפריט מבוקש מינית, מה שיצר לחץ חברתי עצום על נשים להתאים לסטנדרט בלתי מציאותי זה.אידיאל היופי המושרש הזה המשיך לככב בתרבות הפופ, מה שגרם להפרעות אכילה ולדימוי גוף שלילי. מחקר אחד מצא שנשים שנחשפו לדימויים של מונרו סבלו מדימוי גוף מופחת יותר מאשר אלו שלא.בחברה שבה דימוי גוף שלילי הוא בעל השפעות מרחיקות לכת על הבריאות הנפשית והפיזית, חיוני לערער את האידיאלים המזיקים שקידמו דמויות כמו מרילין מונרו. על נשים לקבל הזדמנויות לראות מגוון רחב יותר של גופים ומראה, כדי שיוכלו לפתח דימוי גוף חיובי ובריא.במקום להעריץ את מונרו כמודל יופי, עלינו לזהות את ההשפעות המזיקות של סטנדרט יופי זה. על ידי סבסוד דימויים מציאותיים יותר ושיפור הייצוג בתרבות הפופ, אנו יכולים ליצור חברה שבה כל הנשים יכולות להרגיש יפות, מוערכות ובריאות.
