טיקטוק:
מעבר לריקודים הוויראלייםפלטפורמת המדיה החברתית טיקטוק הפכה לתופעה גלובלית עם למעלה ממיליארד משתמשים ברחבי העולם.
בעוד שידועה במיוחד בסרטונים קצרים וריקודים ויראליים, הפלטפורמה משמשת גם כזירה לביטוי עצמי וקידום נושאים חברתיים חשובים.
אחד ממשתמשי טיקטוק הבולטים הוא אמילי רג'י.
רג'י היא פעילה הילידית-אמריקאית המשתמשת בפלטפורמה כדי להעלות את המודעות למאבקי הילידים ולהציג את התרבות ההילידית בפני קהל רחב.
באמצעות סרטונים קומיים ומעוררי מחשבה, רג'י מפריכה דעות קדומות ומעודדת דו-שיח על זכויות הילידים.
בנוסף לפעילים, טיקטוק הפכה לפלטפורמה לעיתונאים ומחנכים.
למשל, אניטה אנאנד, עיתונאית חדשות בארה"ב, משתמשת בטיקטוק כדי לכסות נושאים חדשותיים בצורה מונגשת וקלה לעיכול.
אנאנד שיתפה גם סיפורים אישיים וסיפורי של עוקבים שלה, והדגישה את הכוח של נרטיבים אישיים בקידום הבנה והאמפתיה.
למרות הפוטנציאל החיובי שלו, טיקטוק עורר גם חששות בנוגע לדיווח, צנזורה ופגיעות של מידע.
משתמשים דיווחו על הסרת סרטונים שעוסקים במגוון רחב של נושאים רגישים, כולל בריאות הנפש, זהות מגדרית וזכויות נשים.
חשוב להזכיר שחופש הביטוי באינטרנט מוגבל לעתים קרובות על ידי הנורמות החברתיות והחוקיות של המדינה שבה מופעלת הפלטפורמה.
לסיכום, טיקטוק היא הרבה יותר מרק פלטפורמה לריקודים ויראליים.
זו זירה לביטוי עצמי, פעילות חברתית ועיתונות.
בעוד שהיא מציעה הזדמנויות ליצירתיות חברתית ותקשורת, יש לזכור את חשיבות הדיוק, האחריות וחופש הביטוי.
ככל שטיקטוק תמשיך לצמוח ולהתפתח, חשוב לנצל את הפוטנציאל שלה לקידום דיאלוג, הבנה ושינוי חברתי.