מבשרי אחזה אלוהיםבין שלל החידות שהחיים מזמנים לנו, אחת העתיקות והמהותיות ביותר היא חידת הקיום האנושי.
מדוע אנו כאן, מה מטרתנו ומה קורה לנו לאחר המוות? הלכה למעשה, אנו יצורים ביוכימיים בכוכב אוורירי השועט בחלל האין-סופי, ועם זאת ביכולתנו ליצור אמנות, פילוסופיה ותרבויות עשירות.
לאורך ההיסטוריה, פילוסופים ותיאולוגים רבים ניסו לפתור את חידת האנושות.
אפלטון טען שהאדם האידיאלי הוא תבנית אלוהית השוכנת בגוף פיזי.
אריסטו, לעומתו, האמין שהאדם הוא "חיה רציונלית", מונחה על ידי לוגיקה והיגיון.
גם בדתות ישנן תשובות שונות.
הנצרות רואה באדם יצור שנברא בצלם אלוהים, ואילו האסלאם רואה בו כליף, נציג אלוהים על פני האדמה.
הבודהיזם, לעומת זאת, שולל את קיומו של עצמי קבוע ומציע לראות את האדם כאוסף משתנה של רגשות, מחשבות ותחושות.
למרות ריבוי התשובות, החידה נותרת.
אנו עשויים להיות תבניות אידיאליות, חיות רציונליות או יצורים משתנים, אך כולנו מתמודדים עם אותן שאלות קיומיות בסיסיות.
האם אנו רק תוצר אקראי של אבולוציה, או שיש מטרה אלוהית לקיומנו? האם נשמתנו ממשיכה להתקיים לאחר המוות, או שאנו נעלמים לנצח? החידות הללו הן מהותיות, מעוררות בתוכנו אי-שקט פנימי ורצון למצוא משמעות.
חידת האנושות מזכירה לנו את גבולות הידע שלנו ואת הצורך בענווה.
אנו עשויים לעולם לא למצוא את כל התשובות, אך על ידי התמודדות עם החידות הללו, אנו יכולים להתפתח ולצמוח הן כאנשים והן כמין.