מארי קירי החלוצה שגילתה את סודות הרדיואקטיביות

מארי קירי:
פורצת דרך ברדיואקטיביותמארי קירי, כימאית ופיזיקאית פולנית-צרפתייה, הייתה פורצת דרך בתגליתיה בתחום הרדיואקטיביות.
עבודתה מהווה נדבך מרכזי בפיתוח הבנתנו לגבי המבנה של החומר והובילה לפיתוחים פורצי דרך בתחום הרפואה והפיזיקה.
קירי נולדה בוורשה, פולין בשנת 1867.
היא גילתה עניין מוקדם במדע, במיוחד בפיזיקה ובכימיה.
לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטת סורבון בפריז ב-1894, החלה קירי לחקור תופעות הקשורות לקרינה שנפלטת מאורניום שנחשפה על ידי הנרי בקרל.
במהלך מחקריה, זיהתה קירי שני יסודות רדיואקטיביים חדשים:
פולוניום ורדיום.
פולוניום נקרא על שם מדינת הולדתה, פולין, ואילו רדיום על שום קרינתו העזה.
תגליתה של רדיום הפכה אותה למדענית המפורסמת בעולם בזמנה.
עבודתה של קירי עם יסודות רדיואקטיביים הובילה ליישומים חשובים בתחומים רבים.
בתחום הרפואה, רדיום שימש בתחילה לטיפול בסרטן, אך כיום הוא נמצא בשימוש מוגבל עקב סכנותיו הפוטנציאליות.
עם זאת, פיתוחים המשלבים רדיואקטיביות נותרו חשובים מאוד ברפואה, כגון טיפולי קרינה לסרטן וצילומי רנטגן.
בתחום הפיזיקה, עבודתה של קירי על רדיואקטיביות העמיקה את הבנתנו לגבי מבנה החומר.
היא הוכיחה שהאטומים אינם בלתי ניתנים לחלוקה, כפי שהאמינו בעבר, והובילה בסופו של דבר לפיתוח תורת הקוונטים.
מארי קירי זכתה בשני פרסי נובל, בפיזיקה (1903 יחד עם בעלה, פייר קירי, והנרי בקרל) ובכימיה (1911).
היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והאדם היחיד שזכה בשני פרסי נובל בתחומים מדעיים שונים.
תגליותיה החלוציות של מארי קירי ממשיכות לשמש השראה למדענים גם היום.
עבודתה סללה את הדרך לפיתוחים טכנולוגיים ומדעיים מהפכניים שעיצבו את העולם המודרני.