מארי קירי האם המדע גלתה את סודותיה הטרנספורמטיביים?

ההשפעה הטרנספורמטיבית של מארי קירי על המדעמארי קירי, הידועה בתור "אמו של הפיזיקה הגרעינית", הותירה מורשת בלתי ניתנת להכחשה בעולם המדע.
חייה ויצירותיה היוו השראה לבני דורה ועדיין ממשיכים להשפיע על המדע כיום.
לאחר שנישאה לפיזיקאי פייר קירי, החלה מארי קירי לחקור רדיואקטיביות, תופעה שהתגלתה לאחרונה על ידי אנרי בקרל.
היא בודדה שני יסודות חדשים רדיואקטיביים, רדיום ופולוניום, ועל כך זכתה בפרס נובל הראשון שלה בפיזיקה בשנת 1903.
בהמשך, היא הסתובבה והפכה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל שני, הפעם בכימיה בשנת 1911.
חקירותיה פורצות הדרך פורסמו בעבודתה "מסות על רדיואקטיביות", אשר הפך לספר הלימוד הקובע בתחום.
נוסף לתגליותיה המדעיות המשמעותיות, הייתה קירי פעילה חברתית מסורה.
היא הקימה בתי חולים וקליניקות לטיפול בחולי סרטן, שכן מצאה שרדיום יכול לעזור להרוס תאים סרטניים.
היא גם הייתה מהראשונות שקידמו חינוך לנשים במדע.
מורשתה של מארי קירי עומדת כחלון מנחה לנשים בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM).
סיפורה חושף את השפעתן העצומה של נשים במדע, ובעקבות דרכה, נשים אינספור המשיכו ללכת בעקבותיה ולעשות תרומות חשובות לעולם.
כיום, במאה ה-21, מחקרה של קירי ממשיך להיות רלוונטי.
רדיואקטיביות משמשת עדיין ברפואה, בתעשייה ובמחקר, וחקירתה על המבנה האטומי הניחה את היסודות לפיזיקה הגרעינית המודרנית.
מארי קירי הייתה יותר מפיזיקאית פורצת דרך; היא שימשה מודל לחיקוי, סמל לשוויון וראיה לכוחן של נשים בעולם שבו נשלטו על ידי גברים.
מורשתה הבלתי נשכחת תמשיך לעורר השראה ולסלול את הדרך למדעניות דורות רבים הבאים.