צ'רלי צ'פלין:
הגאון הקומיקאי עם הרגש העמוקצ'רלי צ'פלין, אמן הקומדיה האילמת האגדי, נודע בזכות הופעותיו האייקוניות של "הנווד".
עם זאת, מעבר לפנטומימה המבריקה שלו, טמון סיפור עמוק של רגש אנושי.
ילדותו של צ'פלין הייתה קשה, גדל בעוני ונחשף לאכזריות של החברה.
אבל דווקא מתוך הסבל הזה, צמח הגאון הקומיקאי.
הוא השתמש בקומדיה כמפלט מהמציאות הקודרת שלו, והפך את הדמות הנאבקת והמסורבלת של "הנווד" להגלמה של תקוותיו וחלומותיו המנופצים.
לא רק הקומדיה שלו חקרה את צדדיה האפלים של האנושות.
לצ'פלין היה גם צד רציני מאוד.
הוא היה ביקורתי חריף לגבי אי צדק חברתי ודיכוי וביטא את דעותיו בסרטים שלו בדרכים מתוחכמות.
סרטו "הדיקטטור הגדול" (1940) מהווה דוגמה מובהקת לכך, כשהוא מלגלג על נפילת משטרי טוטליטריים באירופה.
האגדה מספרת שצ'פלין בכה לראשונה מול המצלמה בסרט "אורות הכרך" (1931).
הרגע המרגש הזה מדגים את היכולת הייחודית שלו לעורר צחוק ודמעות כאחד.
חוויותיו האישיות נתנו עומק אמיתי לדמויותיו, והפכו אותו לאחד השחקנים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.
צ'רלי צ'פלין לא היה רק בדרן יוצא דופן, אלא גם הומניסט אמיתי ששתף את החוויות והתובנות האנושיות העמוקות ביותר.
באמצעות דמותו "הנווד", הוא הביא אור לחושך, תקווה לאומללים ותזכורת תמידית לחשיבות החמלה והכבוד האנושי.