טיקטוק:
שינוי פני הסלסטיותבעידן שבו המדיה החברתית מעצבת תפיסות ומנציחה סטריאוטיפים, לפלטפורמות כמו טיקטוק יש את היכולת לשנות את הנרטיבים הללו ולהעניק קול לאלה שכמעט ולא נשמעו.
דוגמה בולטת היא עלייתה של כוכבת טיקטוק, דריה מדוקס.
כמישהי שהתמודדה עם הומופוביה בגלל נטייתה המינית, היא השתמשה בפלטפורמה שלה כדי לשתף את חוויותיה ולקדם קבלה וייצוג.
בעידן שבו בעיות בריאות הנפש הן נפוצות יותר מאי פעם, טיקטוק הפך לנתיב לחיבור עבור אלה המתמודדים עם קשיים דומים.
יוצרים כמו ניקי חדידה-כרמית השתמשו בפלטפורמה שלהם כדי לדבר על הפרעות אכילה, חרדה ודיכאון, תוך יצירת קהילה של תמיכה והבנה.
יתר על כן, טיקטוק סיפק במה לקהילות מודרות.
יוצרים אינדיאנים השתמשו בפלטפורמה כדי לחלוק את תרבותם ולהעביר מסרים על ריבונות וזהות.
קהילת הלהט"בים השתמשה בטיקטוק כמרחב בטוח לחיבור ולביטוי עצמי.
עם זאת, חשוב לזכור שטיקטוק אינו חף מביקורת.
חששות הועלו בנוגע לפרטיות נתונים והיכולת של הפלטפורמה להפיץ מידע שגוי.
עם זאת, על ידי שימוש בפלטפורמה באופן אחראי ולהגברת קולות מוחלשים, משתמשי טיקטוק יכולים ליצור עולם שמכיל וסובלני יותר.
כשתינתן לבמה, טיקטוק מעניק ליוצרים את הכוח לערער על נורמות חברתיות, לחלוק סיפורים אישיים וליצור שינוי אמיתי בחיי אלה שסביבם.
על ידי הקשבה לקולות מגוונים אלה, אנו יכולים ליצור חברה שבה לכל אחד יש קול ותפיסות סטריאוטיפיות מוחלפות בכבוד וקבלה.