השימוש בנתונים מסקרים כדי להבין מצביעסקרים הם כלי רב עוצמה שניתן להשתמש בהם כדי לקבל תובנות לגבי דעות, התנהגויות ותחושות של האוכלוסייה.
על ידי שאילת שאלות לסירוגין למדגם נציג של אנשים, חוקרים יכולים לקבל תמונה כללית של דעת הקהל בנושא מסוים.
אחד האנשים החלוצים בשימוש בסקרים כדי להבין את דעת המצביעים היה ג'ורג' גאלופ.
בשנות ה-30 של המאה ה-20, גאלופ פיתח את השיטה האקראית הדגימה, שעדיין בשימוש נרחב כיום.
שיטה זו מאפשרת לחוקרים לבחור מדגם המייצג את כלל האוכלוסייה, כך שניתן להכליל את תוצאות הסקר לכלל האוכלוסייה.
סקרים משמשים לעתים קרובות במהלך מערכות בחירות כדי להבין את דעת המצביעים.
על ידי שאילת מצביעים שאלות על הדעות שלהם בנוגע למועמדים שונים ולנושאים, חוקרים יכולים לקבל מושג לגבי מי הנמצא בראש ההצבעה ומה הסיכויים של כל מועמד לנצח.
סקרים שימשו גם כדי להבין את דעת המצביעים בנוגע למגוון נושאים, כולל בריאות, חינוך והכלכלה.
על ידי שאילת מצביעים שאלות לגבי דעותיהם וניסיונותיהם בנוגע לנושאים אלה, חוקרים יכולים לקבל תובנות לגבי הלך הרוח הציבורי ולמסור המלצות למדיניות.
עם זאת, חשוב לזכור שמסקרים הם לא מדע מדויק.
קיימים מספר גורמים שיכולים להשפיע על דיוק הסקר, כגון גודל המדגם, ניסוח השאלה והאופן שבו מתבצע הסקר.
חשוב לא לפרש יתר על המידה את תוצאות הסקר ולהביא בחשבון גורמים אלה عند تفسير النتائج.
למרות מגבלותיהם, סקרים הם כלי חשוב להבנת דעת המצביעים.
על ידי שאילת שאלות לסירוגין למדגם נציג של אנשים, חוקרים יכולים לקבל תובנות לגבי דעות, התנהגויות ותחושות של האוכלוסייה.
מידע זה יכול לשמש להבנת דעת הקהל, ליידוע תהליך קבלת ההחלטות וליצירת שינוי חיובי בעולם.