חשיפת האמת מאחורי הסקרים מדוע כל הסימנים הצביעו על ניצחונה של קלינטון – וכיצד טראמפ ניצח בכל זאת

המדע שמאחורי סקרים:
הניצחון המפתיע של טראמפבבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, הטיל דונלד טראמפ פצצה פוליטית כשניצח את הילארי קלינטון, למרות כל הסקרים שחזו ניצחון מוחץ לקלינטון.
כיצד קרה שסקרי דעת הקהל, המוצגים לרוב כאמצעי אמין לניבוי תוצאות הבחירות, טעו כל כך בגדול?הטעויות בסקרים בבחירות 2016 נובעות משלוש סיבות מרכזיות:
הטיה עצמית:
אנשים נוטים לענות על סקרים באופן שמציג אותם באופן חיובי.
זה הביא לכך שמסקרים רבים נרשם כי קלינטון זוכה בתמיכה רבה מכפי שהיה בפועל.
הצבעה חסויה:
חלק מהמצביעים מהססים לחשוף את תמיכתם בטראמפ, מחשש לגינוי חברתי.
זה גרם לסקרים להציג תמיכה מוגזמת בקלינטון, מכיוון שמצביעי טראמפ לא היו נכונים לתת את דעתם.
שיטות דגימה לקויות:
סקרים רבים לא הצליחו לתפוס כראוי את ההרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית הבוחרים, מה שהוביל להטיה בתוצאות הסקר.
למשל, סקרים רבים דגמו באופן בלתי פרופורציונלי שטחים אורבניים גדולים, שם קלינטון זכתה לתמיכה חזקה, בעוד שהם לא הצליחו לאסוף מספיק נתונים מאזורים כפריים שבהם טראמפ היה פופולארי.
טעויות אלה מדגישות את החשיבות של לקיחת סקרים בערבון מוגבל.
למרות שסקרים יכולים לספק מידע בעל ערך על דעת הקהל, הם רק תמונת מצב אחת בזמן, והם יכולים להיות מושפעים ממגוון הטיות.
מאז הבחירות ב-2016, הסוקרים נקטו בצעדים לביצוע התאמות בשיטות שלהם כדי להפחית את ההשפעה של הטיה עצמית והצבעה חסויה.
עם זאת, דרוש עוד הרבה עבודה כדי להבטיח שסקרים יהיו מדויקים ומייצגים יותר.
התפוצצות הטכנולוגיה המודרנית, כגון רשתות חברתיות ונתוני מיקום, מעוררת גם היא אפשרויות חדשות לאיסוף מידע על דעת הקהל.
בעזרת כלים אלה, הסוקרים יכולים potentially לקבל תובנות מדויקות יותר על דעותיהם של בוחרים, ולהפחית את הסיכון לטעויות בהמשך הדרך.