מרי קירי:
פורצת הדרך שתיקה את העולם המדעימרי קירי היא שם נרדף לחדשנות פורצת דרך בתחום הפיזיקה והכימיה.
כחלוצה חסרת פחד, קירי ניפצה את תקרת הזכוכית המדורית ושברה מחסומים חברתיים על מנת להשיג פסגות מרשימות במחקר המדעי.
נולדה ב-1867 בוורשה שבפולין, קירי רכשה תארים בתחום הפיזיקה והמתמטיקה באוניברסיטת סורבון היוקרתית בפריז.
היא הפכה לאישה הראשונה שהרצה באוניברסיטה זו, ושברה קרקעות נוספות בשנת 1903 כאשר זכתה בפרס נובל הראשון בפיזיקה, אותו חלקה עם בעלה, פייר קירי, והפיזיקאי אנרי בקרל.
מחקריה של קירי התמקדו ברדיואקטיביות, תופעה שהתגלתה לאחרונה.
היא טבעה את המונח ב-1898, וגילתה שני יסודות רדיואקטיביים חדשים:
פולוניום ורדיום.
גילויים אלו מהפכו את הבנתנו את מבנה החומר והובילו לפיתוחים עתידיים בתחומי הטיפול בסרטן, הדמיה רפואית וחקר הפיליפנים.
מלבד הישגיה המדעיים, קירי הייתה גם פורצת דרך בתפקידה כאישה במדע.
היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והראשונה שהחזיקה במשרה פרופסורית באוניברסיטת פריז.
נחישותה הבלתי מתפשרת ואי סירובה לקבל מגבלות שהוטלו על נשים, היוו השראה לנשים רבות לבחור בקריירה מדעית.
המורשת של מרי קירי ממשיכה להדהד מאה שנה לאחר מותה.
מחקריה החלוציים עדיין מהווים בסיס לחידושים מדעיים מודרניים, והפמיניזם האמיץ שלה ממשיך לעודד נשים להגיע לפסגות חדשות.
כדוגמה בולטת לחצייה נועזת של גבולות, מרי קירי נותרה מקור השראה נצחית עבור דורות של מחפשי ידע.