חידת התפוח של ניוטון התגלית המדהימה שמאחורי כוח המשיכה וחוסר המשקל

ניוטון, חידות והתפוח חסר המשקלסר אייזק ניוטון, אחד מגדולי המדענים בכל הזמנים, היה ידוע בחיבתו לחידות.
על פי האגדה, התפוח הנופל שהוביל אותו לגילוי כוח המשיכה היה חלק מחידה שהציג לו ידידו, אדמונד האלי.
האלי שאל את ניוטון מדוע תפוחים נופלים מהעצים תמיד כלפי מטה.
ניוטון לא ידע את התשובה, אך הוא החל לחשוב עליה.
לאחר שקרא על עבודתו של גלילאו על גופים נופלים, ניוטון הגיע לתובנה.
הוא הבין שכל גוף ביקום מושפע על ידי כוח בלתי נראה שמושך אותם זה לזה.
ההתפוח הנופל היה רק דוגמה אחת לכוח משיכה זה בפעולה.
ניוטון הגדיר את חוק המשיכה האוניברסלית, הקובע שכוח המשיכה בין שני גופים ישרתי ערך לתוצר המוניהם והופכי לריבוע המרחק ביניהם.
חוק זה הפך לאחד אבני היסוד של הפיזיקה הקלאסית.
החידה של התפוח הנופל ממחישה את הדרך שבה צעדים קטנים בכיוון הנכון יכולים להוביל לתגליות פורצות דרך.
היא גם מראה את כוחן של חידות להמריץ את המוח ולעודד חשיבה ביקורתית.
אולם, תגליתו של ניוטון הייתה רק חצי מהחידה.
מה שגרם לתפוח לנשור מהעץ לא היה רק כוח המשיכה של כדור הארץ.
זה היה גם העובדה שהתפוח היה חסר משקל בחלל ריק.
כיום, אנו יודעים כי כוח המשיכה אינו פועל באותה מידה על כל חלק של גוף.
בתפוח, הכוח הקרוב יותר למרכז כדור הארץ חזק יותר מהכוח הרחוק יותר.
זה יוצר מומנט כוח, הגורם לתפוח להסתובב ולפול.
בשנים שלאחר ניוטון, פיזיקאים כמו איינשטיין בנו על עבודתו כדי לפתח את תיאוריית היחסות הכללית.
תיאוריה זו מספקת הסבר מדויק יותר לכוח המשיכה, ומסבירה גם את אפקט חוסר המשקל החיוני לנסיעות לחלל.
אם כן, חידת התפוח הנופל היא תזכורת חזקה לכוחן של חידות לעורר חשיבה ולחשוף תגליות חדשות.
זהו גם סיפור שממחיש את האבולוציה המתמדת של הידע המדעי, כאשר כל רעיון חדש בונה על עבודתם של מי שקדמו לו.