האיש שהפך חידות לאמנותלאונרדו דה וינצ'י, הידוע בציוריו המונומנטליים ובגאוניותו הרב-תחומית, היה גם חובב חידות נלהב.
הוא הטמין רמזים ומשחקי מילים בציוריו ובכתביו, ויצר חידות מאתגרות ומהנות גם לאנשים של זמנו וגם של ימינו.
בתקופת הרנסנס, חידות היו פופולריות מאוד כחלק מתרבות הסלונים והחצרות.
הן שימשו כאמצעי לבחון את אינטלקטם של הנוכחים ולהפגין את חוכמתם.
דה וינצ'י היה אמן טבעי בתחום הזה, והחידות שלו היו ידועות לשמצה בזכות מורכבותן וחוכמתן.
אחת החידות המפורסמות ביותר של דה וינצ'י היא "חידת הנוסע":
"אני נוסע בלעדיי סוס ועגלה, מטה לדרך, אף שאיני אדם.
מה אני?".
התשובה, כפי שרבים ניחשו, היא "נהר".
החידות של דה וינצ'י לא היו רק שעשוע אינטלקטואלי.
הן גם שיקפו את סקרנותו הבלתי נגמרת ואת אמונתו בכוחו של המוח האנושי.
על ידי יצירת חידות מאתגרות, דה וינצ'י עודד אנשים לחשוב בבהירות, לפתור בעיות ולהתרחב מעבר לאופק הקונבנציונאלי שלהם.
חידתיו של דה וינצ'י ממשיכות לשמש מקור השראה וכיף עד היום.
הן מזכירות לנו את ערכו של האינטלקט, את יופיה של המורכבות ואת העונג שבפתרון אתגרים מנטליים.
במורשת המבולבלת אך המרתקת של לאונרדו דה וינצ'י, חידותיו עומדות כעדות למשגונו ולמורשתו האינטלקטואלית המתמשכת.