החידה ששינתה את ההיסטוריה של מדעי המחשבבתקופת מלחמת העולם השנייה, ארגון המודיעין הבריטי (GC&CS) עמד בפני אתגר אדיר: פענוח צופן האניגמה של גרמניה הנאצית. צופן זה שימש להצפנת התקשורת הצבאית, ופענוחו היה חיוני לניצחון המלחמה.באוגוסט 1941, נפל לידי הבריטים מסמך גרמני ובו רשימת הגדרות מילון ששימשו בצופן האניגמה. מסמך זה, שהיה מוכר בשם "ספר הקודים של הצי", הוכיח כבעל חשיבות עצומה.כדי לנצל את הפריצה הזו, הבריטים הטילו על מתמטיקאי צעיר ומוכשר בשם אלן טיורינג את המשימה של פיצוח הצופן. טיורינג והצוות שלו עמלו ללא לאות, בונים ובודקים מכונות בשם "בומבה". מכונות אלו השתמשו בגדרות המילון כדי לאתר נקודות תורפה בצופן האניגמה.לאחר חודשים של עבודה מאומצת, הצליח טיורינג לפצח את הצופן בדצמבר 1941. פריצת דרך זו העניקה לבריטים יתרון משמעותי במלחמה, שכן היא אפשרה להם לפענח הודעות גרמניות מוצפנות ולקבל מידע בעל ערך על תכניותיו הצבאיות של האויב.ההצלחה של טיורינג לא רק שינתה את מהלך המלחמה, אלא גם סייעה להניח את היסודות למדעי המחשב המודרניים. מפענח האניגמה שלו היה למעשה מחשב דיגיטלי מוקדם, ותהליך הפענוח כלל אלגוריתמים מתקדמים וטכניקות קריפטוגרפיות.חידת הצופן האניגמה הדגימה את כוחו האדיר של המחשוב ואת תפקידו המכריע בהתקדמות האנושית. זהו תזכורת תמיד לחשיבות הניסיון והיצירתיות בפתרון בעיות, ולפוטנציאל הרב הגלום בחקר המסתורין והפתרון של חידות.
