הצ'רצ'ילים:
חידות ופוליטיקה לאורו של סיגאר טובווינסטון צ'רצ'יל, אבי האומה הבריטית, ידוע בחוכמתו, מנהיגותו האמיצה וטעמו המשובח בסיגרים.
אך מעטים מודעים לאהבתו לחידות ולתפקיד ששיחקו בחייו.
בילדותו, פיתח צ'רצ'יל תשוקה לחידות.
הוא היה פותר אותן בשקיקה, ומצא בהן דרך לבחון את חדות דעתו וכישורי ההיגיון שלו.
אהבתו זו המשיכה גם בבגרותו, והוא נהג לעתים קרובות לפתור חידות בעת הפסקות או בזמן מלחמה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בריטניה עמדה בלחץ כבד, השתמש צ'רצ'יל בחידות ככלי אסטרטגי.
הוא היה מציב חידות בפני גנרלים ומדינאים כדי לבחון את חוכמתם ונחישותם.
על פי האגדה, הוא פעם נתן לפילדמרשל מונטגומרי חידה נושאת פרסים, שאם יפתור אותה יקבל תגבורת נחוצה חזיתית.
בנוסף לתפקידן המעשי, חידות סיפקו לצ'רצ'יל מפלט מהלחצים האדירים של המלחמה והפוליטיקה.
הן עזרו לו להירגע, להתרענן ולשמור על הבריאות הנפשית שלו.
אפילו בשיא הקרבות, הוא היה מוצא זמן לעסוק בתחביב האהוב עליו.
הדוגמה הידועה ביותר לאהבתו של צ'רצ'יל לחידות היא "חידת הסיגאר".
פעם הוא הציב בפני חבריו את החידה הבאה:
"מדוע הסיגאר של ג'נטלמן דולק בחורף אך לא בקיץ?" לאחר ששקל היטב את האפשרויות, הגיעו הם למסקנה שהתשובה טמונה בכך שג'נטלמן אמיתי לא יעשן סיגאר כשהוא עונד כפפות.
חידות היו חלק בלתי נפרד מחייו האישיים והמקצועיים של ווינסטון צ'רצ'יל.
הן סיפקו לו אמץ שכלי, פורקן רגשי וכלי אסטרטגי במאבקיו.
אהבתו לחידות מעידה על אופיו העשיר והמגוון, ומזכירה לנו את חשיבותם של פנאי וחדוות חיים גם בעיתות קשות.
