המשורר הבריטי שחידש את אמנות החידהסטפן ספנדר, אחד מהמשוררים הבולטים של המאה ה-20, נחשב על ידי רבים כמי ששינה את האמנות של החידה במחצית השנייה של המאה שעברה.
לפני ספנדר, חידות היו בדרך כלל שעשועים לשכליים קלים, עם תשובות מפורשות וברורות.
ספנדר, לעומת זאת, ראה בחידות צורה של רמיזה וסימבוליזם, המאפשרת למשורר לחקור נושאים עמוקים ומורכבים יותר.
ב-"שבע חידות" שלו, למשל, משתמש ספנדר בטבע על מנת לחקור את טבעם של הזמן, המוות והקיום האנושי:
> חידה II:
> מהו הדבר שמתקדם תמיד,> אך לעולם לא נע קדימה או אחורה?> (תשובה:
הזמן)> חידה VII:
> מהו הדבר שברגע שאתה מזהה אותו,> הוא נעלם?> (תשובה:
המוות)חידותיו של ספנדר היו לעתים קרובות מסובכות ועמומות, מאתגרות את הקוראים לחשוב מחוץ לקופסה ולחפש משמעות מעבר לפני השטח.
הוא האמין שחידות יכולות לתפקד כמטאפורות, לחשוף אמת שאולי לא ניתן לבטא בצורה ישירה.
בנוסף לאסתטיקה שלהן, לחידותיו של ספנדר הייתה השפעה משמעותית גם על השירה של המאה ה-20.
הן סייעו לחשוף בפני משוררים אחרים את הפוטנציאל של החידה כצורה ספרותית רבת עוצמה, המסוגלת לבטא רעיונות מורכבים בדרכים מרתקות ומחשבות מעוררות.
כך, סטפן ספנדר הביא לעדנה מחודשת את אמנות החידה, והפך אותה לכלי רב עוצמה לחקר נושאים פילוסופיים ואנושיים אוניברסליים בשירה.