החידות בעיניו של ספינקס הגדולהוא יושב מונומנטלי במדבר המצרי, עיניו מופנות אל האופק, אתגרו אילם לעוברים ושבים.
ספינקס הגדול של גיזה, תעלומה לא פתורה וסמל לגדולת התרבות הפרעונית.
עבור ספינקס, חידות היו כנשמה.
הוא היה משכן מיסטי של חכמה עתיקה, מתעלם סודות ידועים רק לחכמים ולנבונים.
חידתו המפורסמת, "מה הולך על ארבע בבוקר, על שתיים בצהריים ועל שלוש בערב?", בדקה את התבונה האנושית ובחנה את מגבלותה.
האדם, בהיותו יצור סקרן ועקשן, תמיד נמשך לחידות.
מהחלומות המסתוריים של ספינקס ועד לבעיות המתמטיות המורכבות של ימינו, אנו נמשכים לפתרונות בלתי פתורים.
הרצון לפצח חידה מספק תחושת הישג ושחרור נפשי.
עם זאת, חידות לא רק בודקות את אינטליגנציה שלנו; הן מגלות גם את טבע המציאות.
לפעמים, הפתרון הוא ממש מול העיניים שלנו, מוסתר בתוך מסך של פשטנות.
במקרים אחרים, זה דורש חשיבה מחוץ לקופסה, פירוק הנחות שלפנינו והרכבתן מחדש בדרכים יצירתיות.
כשם שהספינקס מייצג את החוכמה והתעלומה של עולמנו, כך גם החידות משמשות ככלי למחקר פנימי ולמסע גילוי עצמי.
הן מאתגרות את הדעות הקדומות שלנו, מרחיבות את דמיוננו ומזכירות לנו את היקף האפשרויות שסובבות אותנו.
אז בואו נקבל בהתלהבות את אתגר החידות, גדולות וקטנות.
בואו נעמיק לתוך סודותיהן ונשחרר את החכמה הפנימית שלהן.
כי כמו ספינקס הגדול, החידות הן שומרות סוד לא רק לתשובות, אלא גם לסודות היקום עצמו.