חידותיה המהפכניות של רוזלינד פרנקלין סודה של ה-DNA ואי צדק היסטורי

החידות המרתקות של רוזלינד פרנקלין:
סיפור של תגליות ועוולרוזלינד פרנקלין, מדענית בריטית מבריקה שפיצחה כמה מהסודות הבסיסיים ביותר של החיים, זכורה כאחת הנשים החשובות ביותר בהיסטוריה המדעית – ואחת שלא זכתה להכרה על תרומותיה פורצות הדרך.
פרנקלין נולדה ב-1920 למשפחה אמידה בלונדון.
כבר מגיל צעיר גילתה עניין רב במדעים, ובגיל 18 החלה ללמוד כימיה באוניברסיטת קיימברידג'.
במהלך לימודיה, היא פיתחה עניין בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן, טכניקה שבה משתמשים בקרני רנטגן כדי להבין את המבנה התלת-ממדי של מולקולות.
בשנות ה-1950, עבדה פרנקלין על מבנה ה-DNA, מולקולת המכילה את הקוד הגנטי לכל החיים.
היא השתמשה בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן כדי ליצור תמונות של סיבים דקים של DNA, שסיפקו רמזים חיוניים לגבי מבנה המולקולה.
תמונותיה המהפכניות של פרנקלין היו חיוניות לתגלית ההיסטורית של ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק על מבנה ה-DNA הכפול-סלילי.
בעוד שפרנקלין לא זכתה להכרה ישירה על תגליתה, היא נחשבת היום בצדק כאחת מהאדריכלים המרכזיים של הבנתנו את החיים.
למרבה הצער, פרנקלין מעולם לא זכתה לקבל את פרס נובל על תרומותיה המדעיות.
היא נפטרה בשנת 1958 בגיל 37 מסרטן השחלות, שנגרם ככל הנראה מהחשיפה שלה לקרני רנטגן במהלך מחקריה.
סיפורה של פרנקלין הוא עדות לחשיבותה של חתירה אחר ידע ומצוינות מדעית.
הוא מזכיר לנו גם את הצורך להכיר ולתגמל כראוי את כל המדענים שעומדים מאחורי תגליות עיקריות.
בעוד שפרנקלין עשויה שלא לקבלת את ההכרה שהגיעה לה בחייה, מורשתה ממשיכה להשפיע על הבנתנו את העולם ולעורר השראה בדורות הבאים של מדענים.