מארי קירי:
סיפור התמדה ושברון לבמארי קירי, הפיזיקאית והכימאית הפולנית-צרפתייה, היא שם נרדף למדע, שבירת מחסומים וטרגדיה אישית.
קירי, שנולדה ב-1867, התגברה על מכשולים רבים כדי להמשיך בחלומה במדע.
היא נאבקה בעוני, דעות קדומות מגדריות וחוסר הכרה בעבודתה.
למרות האתגרים הללו, היא בילתה שעות רבות במעבדתה, מחפשת באופן שיטתי אלמנטים חדשים.
בשנת 1898, יחד עם בעלה פייר, גילתה קירי את רדיום ופולוניום.
גילויים אלה היוו מהפכה בפיזיקה, הניחו את היסודות לתחום הרדיואקטיביות וזכו בפרס נובל הראשון של קירי בכימיה.
הקריירה המדעית המבריקה של קירי התנגשה עם צער אישי עמוק.
בשנת 1906, פייר נפטר בתאונת דרכים טרגית.
קירי המשיכה בעבודתה בשברון לב, והפכה לפרופסור הראשון באוניברסיטת סורבון.
עם זאת, הגילוי של קירי שרדיום יכול להיות מסוכן הביא לשורה של אסונות אישיים.
היא עצמה סבלה ממחלת קרינה, שגרמה בסופו של דבר למותה מסרטן הדם בשנת 1934.
מותה הטרגי של קירי היה עדות לסכנות הכרוכות בחקר המדע.
אולם, מורשתה כפורצת דרך מדעית ומקדמת נשים במדע ממשיכה להעניק השראה לאחרים.
סיפורה של קירי הוא סיפור של התמדה, שבירת מחסומים וקורבן עצום למען המדע.
היא הייתה אישה פורצת דרך שהתגברה על מכשולים עצומים, תרמה תרומות משמעותיות לידע האנושי, ושילמה מחיר יקר בעקבות חיפושיה.