איינשטיין והתיאוריה היחסית הפרטיתאלברט איינשטיין, אחד המוחות הבריליאנטיים ביותר בהיסטוריה, גילה את התיאוריה היחסית הפרטית שלו בשנת 1905.
תיאוריה מהפכנית זו שינתה את תפיסתנו את הזמן, המרחב וההבנה שלנו את היקום.
התיאוריה היחסית הפרטית קובעת:
יחסיות המהירות:
חוקי הפיזיקה זהים לכל משקיפים שנעים במהירות קבועה זה ביחס לזה.
קבועות מהירות האור:
מהירות האור בוואקום קבועה ובלתי תלויה בתנועת המקור או המשקיף.
שוויון בין מסה ואנרגיה:
מסה ואנרגיה שקולות זו לזו והניתור ביניהן מתואר על ידי המשוואה המפורסמת E=mc².
אחד המושגים המרכזיים בתיאוריה היחסית הפרטית הוא המרחב-זמן.
איינשטיין הראה שהזמן והמרחב אינם מוחלטים, אלא קשורים יחדיו ומעוצבים על ידי הנוכחות של חומר ואנרגיה.
משמעות הדבר היא ששעונים פועלים לאט יותר בשדות כבידה חזקים (כמו בקרבת כוכבים מסיביים) ושאובייקטים נעים במהירות מתכווצים בכיוון התנועה.
התיאוריה היחסית הפרטית הובילה לפיתוחים טכנולוגיים רבים, כולל מערכות GPS, מאיצי חלקיקים וגרעין האטום.
היא גם סיפקה בסיס לפיתוח התיאוריה היחסית הכללית של איינשטיין, שעוסקת בכבידה ובמבנה רחב ההיקף של היקום.
לסיכום, התיאוריה היחסית הפרטית של אלברט איינשטיין היא תיאוריה מהפכנית ששינתה את האופן שבו אנו מבינים את העולם הסובב אותנו.
היא ממחישה את היחסיות של המהירות, קבועות מהירות האור ושוויון בין מסה ואנרגיה, ומעצבת את תפיסתנו את הזמן, המרחב והיקום.