הקשר הנסתר בין מרילין מונרו לבריאות הנפשמרילין מונרו, סמל הוליוודי שהשתיקה את העולם ביופייה ומסתוריותה, הייתה סובלת ממחלת נפש ממושכת.
למרות הפרסום שלה, מאבקה הפנימי נותר חבוי מעיני הציבור עד מותה הטראגי ב-1962.
ילדותה של מונרו הייתה מסוכסכת וטראומטית.
היא נולדה מחוץ לנישואין וכונתה בשם תיאודורה ג'יין נורמה ג'ין מורטנסון.
אמה סבלה מהתמכרות ולכן נאלצה לגדול בבתי יתומים ובמשפחות אומנה.
טראומות אלו הותירו עליה צלקות נפשיות עמוקות, כולל הערכה עצמית נמוכה וחרדה קשה.
במהלך הקריירה שלה, מונרו נאבקת בדיכאון, התקפי חרדה וב הפרעת אישיות גבולית.
היא הסתמכה על כדורי שינה ותרופות הרגעה כדי להתמודד עם מצבה הנפשי המעורער.
מצבה הידרדר עוד יותר עקב מערכות יחסים כושלות, לחץ הוליווד ושימוש לרעה בסמים.
במכתב משנת 1960, כתבה מונרו על מאבקה הפנימי:
"הייתי מהופנטת מהרעיון שאני משוגעת, ומוקסמת מהרעיון שאני אדם עם בעיה.
אלו היו דרכי לברוח מלהתמודד עם בעיותיי האמיתיות".
מבקריה של מונרו לעתים קרובות ציירו אותה כסמל מין שטחי ולא אינטליגנטי.
עם זאת, מאבקיה עם בריאות הנפש מדגישים את הקשר בין מראה חיצוני למצוקה נפשית בתוך התרבות שלנו.
סיפורה הוא תזכורת שגם לאותם שנראים כבעלי חיים זוהרים ומושלמים יכולים להיות חיים פנימיים מורכבים ומאבקים אמיתיים.
מותה של מונרו היא עדות לחשיבות של חשיבות למחלות נפש.
מאז מותה, התקדמנו רבות בהבנתנו ובטיפולנו במחלות נפש.
עם זאת, עדיין ישנה סטיגמה סביב הנושא, המונעת מאנשים רבים לבקש עזרה שהם צריכים.
על ידי שבירת הסטיגמות סביב בריאות הנפש, נוכל ליצור חברה שבה אנשים מרגישים בנוח לדבר על מאבקיהם ולקבל את התמיכה שהם זקוקים לה.
מורשתה של מרילין מונרו מזכירה לנו את הצורך לזכור את אלה שסובלים בשקט, ולחתור ליום שבו כל אחד יוכל להרגיש בנוח לפתוח את ליבו.