הקשר המסתורי בין ג'ון לנון לרצח לינקולןבשנת 1980, נרצח ג'ון לנון ביריות על ידי מרק דיוויד צ'פמן. מספר ימים לפני הרצח, לנון חתם עותק של "סיפורים חמורים" של אדגר אלן פו, שבו כתב הקדשה למחבל לי הארווי אוסוואלד. מה הקשר המדהים בין ג'ון לנון לרצח לינקולן?אוסוואלד, שרצח את נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ב-1865, היה מעריץ של פו. לפני ביצוע המעשה, אוסוואלד קרא את "ארינורה" של פו, שיר על אהבה אובססיבית ומוות. לאחר ההתנקשות, נמצאה עותק של הסיפור של פו, "בית הנפילות של אشر", בכיסו של אוסוואלד.הקדשת לנון לאוסוואלד, אף שלא יועדה לתמוך ברצח שלו, מעלה את האפשרות של קשר עמוק יותר בין לנון לרוצח של לינקולן. שניהם היו קורבנות של אלימות חסרת טעם, חייהם נגדעו בשיאם.יתר על כן, לנון היה דמות מרדנית ומהפכנית, שסנגר על שלום ואהבה. הוא ראה בדורו השתקפות של דור לינקולן, שנלחם על החירות והשוויון. הרצח של לינקולן, אז, אולי שימש ללנון כתזכורת לאכזריות והשבריריות של החברה האנושית.ההקדשה המסתורית של לנון עוררה ספקולציות רבות, ויצרה קשר בין שני אירועים נפרדים בהיסטוריה האמריקאית. זהו תזכורת לכך שהעבר ממשיך להדהד בהווה, וסיפורי אלימות וטרגדיה מתקשרים זה לזה בדרכים בלתי צפויות.
הקשר המסתורי בין רצח ג'ון לנון לרצח לינקולן איך הכל התחבר
הקשר המסתורי בין ג'ון לנון לרצח לינקולןבשנת 1980, נרצח ג'ון לנון ביריות על ידי מרק דיוויד צ'פמן. מספר ימים לפני הרצח, לנון חתם עותק של "סיפורים חמורים" של אדגר אלן פו, שבו כתב הקדשה למחבל לי הארווי אוסוואלד. מה הקשר המדהים בין ג'ון לנון לרצח לינקולן?אוסוואלד, שרצח את נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ב-1865, היה מעריץ של פו. לפני ביצוע המעשה, אוסוואלד קרא את "ארינורה" של פו, שיר על אהבה אובססיבית ומוות. לאחר ההתנקשות, נמצאה עותק של הסיפור של פו, "בית הנפילות של אشر", בכיסו של אוסוואלד.הקדשת לנון לאוסוואלד, אף שלא יועדה לתמוך ברצח שלו, מעלה את האפשרות של קשר עמוק יותר בין לנון לרוצח של לינקולן. שניהם היו קורבנות של אלימות חסרת טעם, חייהם נגדעו בשיאם.יתר על כן, לנון היה דמות מרדנית ומהפכנית, שסנגר על שלום ואהבה. הוא ראה בדורו השתקפות של דור לינקולן, שנלחם על החירות והשוויון. הרצח של לינקולן, אז, אולי שימש ללנון כתזכורת לאכזריות והשבריריות של החברה האנושית.ההקדשה המסתורית של לנון עוררה ספקולציות רבות, ויצרה קשר בין שני אירועים נפרדים בהיסטוריה האמריקאית. זהו תזכורת לכך שהעבר ממשיך להדהד בהווה, וסיפורי אלימות וטרגדיה מתקשרים זה לזה בדרכים בלתי צפויות.
