מורשת האנונימיות של בנקסי:
אמנות רחוב כמגבר קול לחסרי קולבנקסי, האמן המסתורי המפורסם ברחבי העולם, עשה לעצמו שם באמצעות אמנות רחוב נוקבת ורבת עוצמה.
יצירותיו, לעתים קרובות אנונימיות, הפכו לפלטפורמה להעברת מסרים חברתיים ופוליטיים חשובים.
על ידי עטיפת קירות ברחובות העמוסים ביותר בעולם בציורי קיר נועזים, הפך בנקסי לחברה בקהילה של יצורים חסרי קול.
באמצעות אמנותו הוא מאיר סוגיות של עוני, אי צדק חברתי וסכסוכים פוליטיים.
מציור הקיר הידוע שלו "ילדה עם בלון אדום", המסמל תקווה ותמימות, ועד ל"הפילים בשדרות עם מדבקות נגד מלחמה", המגנה אלימות חסרת משמעות, יצירותיו של בנקסי מזעזעות ומשקפות את כאבם ותסכולם של המדוכאים.
באנונימיותו בוחר בנקסי להפנות את תשומת הלב לאמנות עצמה ולא לאמן.
הוא מאפשר לצופיו לקיים אינטראקציה עם המסרים ללא השפעה של תהילה או הכרה.
מורשתו של בנקסי היא עדות לחשיבות אמנות רחוב ככלי להגברת מודעות ולעורר שינוי חברתי.
ביצירותיו האנונימיות, הוא נשאר נאמן לעקרונותיו – לתת קול ל חסרי קול ולהשתמש באמנות כמכשיר לטרנספורמציה.
כשהוא נותר דמות מסתורית, בנקסי ממשיך לעורר ולהשפיע, ומזכיר לנו את כוחה של האמנות לחשוף אמת ולקדם צדק.
אמנות הרחוב שלו עומדת כעדות לאפשרות שעומדת בפני כל אחד להביא לשינוי, בין אם הוא מפורסם או אנונימי.