סקרים:
כלי חיוני להתבוננות בציבורסקרים מהווים כלי הכרחי לאיסוף נתונים אמפיריים על דעות, עמדות והתנהגויות של הציבור.
באמצעות שאלות מובנות, סוקרים אוספים מידע מרוכבים של אנשים על מגוון נושאים, החל מפוליטיקה וחברה ועד שוק ומדיניות ציבורית.
אחד המשתמשים המפורסמים ביותר של סקרים הוא ג'ורג' גאלופ.
כסטטיסטיקאי ומומחה שוק, גאלופ פיתח בשנת 1935 את "הצבעת הסקר האמריקנית", אחד מסקרי דעת הקהל הראשונים.
סקר זה שימש לחיזוי תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1936, והביא לשינוי בדרך שבה פוליטיקאים וקובעי מדיניות תפסו את דעת הקהל.
מאז ימיו של גאלופ, סקרים הפכו נפוצים יותר ויותר בתחומים רבים.
סוקרים משתמשים במגוון שיטות, כגון ראיונות טלפוניים, דואר אלקטרוני וראיונות פנים אל פנים, כדי ליצור מדגמים מייצגים של האוכלוסייה.
הנתונים שנאספו מסקרים משמשים לקבלת החלטות מושכלות בנושאים מגוונים, כגון פוליטיקה, בריאות הציבור, חינוך ומדיניות חברתית.
לסקרים יש מספר יתרונות.
ראשית, הם מאפשרים לסוקרים לאסוף מידע ממגוון רחב של אנשים.
שנית, סקרים מאפשרים לסוקרים לשאול שאלות מובנות, מה שמבטיח שהמשיבים מבינים את השאלות בצורה זהה.
שלישית, סקרים מאפשרים לסוקרים לאמוד את השגיאה הדגימה שלהם, מה שמעניק לממצאים שלהם מידה של מהימנות.
אולם, לסקרים יש גם כמה חסרונות.
ראשית, הם יכולים להיות יקרים ותובעניים מבחינה לוגיסטית בביצוע.
שנית, סקרים יכולים להיות מוטים אם מדגם הסקר אינו מייצג את אוכלוסיית היעד או אם השאלות מנוסחות בצורה מוטה.
שלישית, סקרים יכולים להיות מושפעים מתגובות לא רצויות, כגון רצון חברתי או שקר אסטרטגי.
למרות החסרונות הללו, סקרים נותרים כלי חיוני לאיסוף מידע מדויק ואמין על דעות, עמדות והתנהגויות של הציבור.
באמצעות סקרים, קובעי מדיניות, חוקרים ומנהיגים עסקיים יכולים לקבל החלטות מושכלות המבוססות על הנתונים העדכניים ביותר של דעת הקהל.