טיקטוק והשפעתה על חרדה ודיכאוןטיקטוק הפכה לאחת מפלטפורמות המדיה החברתית הפופולריות ביותר, במיוחד בקרב בני נוער.
בעוד שטיקטוק יכולה לספק בידור וקישוריות, היא גם עלולה להיות בעלת השפעות שליליות על הבריאות הנפשית, כולל הגברת החרדה והדיכאון.
חקר שנערך בשנת 2021 גילה שטיקטוק יצר "סביבה מדומה" שבה אנשים עשויים להשוות את עצמם באופן קבוע לאחרים, מה שמוביל לתחושות של אי-מספיקות וחוסר ערך עצמי.
התוכן הוויזואלי המרוכז של טיקטוק יכול גם ליצור לחץ על בני נוער להיראות במיטבם ולהתאים לסטנדרטים אסתטיים בלתי מציאותיים.
בנוסף, טיקטוק פועלת כצורה של צריכה פסיבית, שבה המשתמשים גוללים תוכן במשך שעות ללא מחשבה ביקורתית.
מחקרים הראו שצריכה פסיבית כזו יכולה להפחית את הפעילות הקוגניטיבית ולגרום לתסמינים של חרדה ודיכאון.
השפעות אלו אינן מוגבלות רק לבני נוער.
משתמשים מבוגרים עשויים גם לחוות תסמינים של מחלות נפש כתוצאה משימוש בטיקטוק, כגון חרדה סביב FOMO (פחד מהחמצה) וקנאה בתכני החיים המושלמים לכאורה של אחרים.
חשוב לציין כי הקשר בין טיקטוק לבין חרדה ודיכאון הוא מורכב ולעתים קרובות רב-גורמי.
גורמים כגון היסטוריה משפחתית של מחלות נפש ושיטות התמודדות אישיות ממלאים גם הם תפקיד.
עם זאת, יש צורך לזהות את ההשפעות הפוטנציאליות השליליות של טיקטוק לבריאות הנפש.
הורים ומחנכים צריכים לדבר עם ילדים ובני נוער על השימוש שלהם בטיקטוק ולתת תמיכה אם הם חווים תסמינים שליליים.
חשוב גם לקדם צורות צריכה אקטיביות של מדיה חברתית, כגון אינטראקציה עם חברים ותוכן מעורר מחשבה.