ההיסטוריה הסודית של סקריםמאחורי המדע לכאורה של סקרי דעת קהל טמון עולם נסתר של מניפולציות, הטיות ואג'נדות נסתרות.
הנה מבט מרתק על הצד האפל של מחקרי השוק:
הולדת תעשיית הסקרים:
בתחילת המאה ה-20, סקרים הפכו לפופולריים כאמצעי למדידת דעת הקהל.
עם זאת, תעשייה זו החלה במניעים מסחריים, כאשר חברות השתמשו בסקרים לשיווק מוצרים.
הטיות צולבות:
סקרים לעולם אינם נטולי הטיות.
מעצבי הסקרים יכולים להשפיע על התוצאות באמצעות ניסוח השאלות, סדר השאלות ואפילו סוג הדירוג המשמש.
הטיות אלו יכולות להטות את התוצאות לכיוון התוצאות הרצויות.
איסוף נתונים מפוקפק:
חברות סקרים משתמשות במגוון שיטות לאיסוף נתונים, כולל טלפון, דוא"ל ואינטרנט.
עם זאת, שיטות אלו אינן תמיד אמינות.
שיחות רובוטיות, כתובות דוא"ל מזויפות ומדגמים שאינם מייצגים יכולים להשחית את איכות הנתונים.
התערבות פוליטית:
סקרים משמשים גם להשפעה על הבחירות הפוליטיות.
קבוצות אינטרס והמועמדים עצמם יכולים להשתמש בסקרים כדי לסמן את הפופולריות שלהם, לשכנע מצביעים או אפילו לדכא את ההצבעה.
השפעת מדיה חברתית:
בעידן המדיה החברתית, הסקרים הפכו ליותר מקוטבים ומפורשים.
בועות סינון והד פירושו שאנשים רואים לרוב רק את המידע שמעצים את האמונות הקיימות שלהם, מה שמוביל לתוצאות סקר מוטות.
חשוב לזכור שסקרים אינם מדע מדויק.
הם נתונים לפרשנויות שונות ולפעמים יכולים לשמש למטרות מטעות.
כאשר צורכים מידע מסקר, הקפידו לבחון בזהירות את מתודולוגיית הסקר ולשקול את האפשרויות האחרות.