כוכבת הנאציזם: לני ריפנשטאה וההשלכות האפלות של תעמולהלני ריפנשטאה, במאית ומפיקת סרטים גרמניה, מפורסמת בעיקר בשל עבודתה התעמולתית עבור המשטר הנאצי. סרטיה הכריזמטיים והחזותיים סייעו לעצב את התדמית הציבורית של היטלר ולעודד תמיכה במפלגה הנאצית.יצירת המופת של ריפנשטאה, "ניצחון הרצון" (1934), הוא דוגמה מזעזעת לאופן שבו תעמולה יכולה להטעות ולהשפיע על דעת הקהל. הסרט מציג את הרייך השלישי כבעל עוצמה, אחוד ובלתי-מנוצח. הוא משתמש במוזיקה הרוממת, בדימויים רבי-עוצמה ובטכניקות עריכה מניפולטיביות כדי ליצור אשליה של עוצמה והצלחה.השפעת סרטיה של ריפנשטאה הייתה עמוקה וממושכת. הם תרמו לצמיחת האידיאולוגיה הנאצית וללגיטימציה של המשטר. הם גם השפיעו באופן משמעותי על הפיתוח של טכניקות תעמולה מודרניות.לאחר המלחמה, ריפנשטאה הורשעה בפשעי מלחמה אך שוחררה לאחר 10 חודשי מאסר. היא המשיכה ליצור סרטים עד שנות ה-90 לחייה, אך לעולם לא השיגה שוב את רמת ההצלחה שזכתה לה במהלך תקופת הנאציזם.מורשתה של ריפנשטאה היא מורכבת ומטרידה. עבודתה ממחישה את כוחה של תעמולה ובעיקר את הסכנות של שימוש בדימויים חזותיים כדי לעוות את המציאות. זהו תזכורת מתמדת לצורך להיות ביקורתיים כלפי המידע שאנו צורכים ולהתנגד להשפעות המניפולטיביות של תעמולה.
הצד האפל של זוהר כיצד לני ריפנשטאה הפכה את התעמולה לנשק להמונים
כוכבת הנאציזם: לני ריפנשטאה וההשלכות האפלות של תעמולהלני ריפנשטאה, במאית ומפיקת סרטים גרמניה, מפורסמת בעיקר בשל עבודתה התעמולתית עבור המשטר הנאצי. סרטיה הכריזמטיים והחזותיים סייעו לעצב את התדמית הציבורית של היטלר ולעודד תמיכה במפלגה הנאצית.יצירת המופת של ריפנשטאה, "ניצחון הרצון" (1934), הוא דוגמה מזעזעת לאופן שבו תעמולה יכולה להטעות ולהשפיע על דעת הקהל. הסרט מציג את הרייך השלישי כבעל עוצמה, אחוד ובלתי-מנוצח. הוא משתמש במוזיקה הרוממת, בדימויים רבי-עוצמה ובטכניקות עריכה מניפולטיביות כדי ליצור אשליה של עוצמה והצלחה.השפעת סרטיה של ריפנשטאה הייתה עמוקה וממושכת. הם תרמו לצמיחת האידיאולוגיה הנאצית וללגיטימציה של המשטר. הם גם השפיעו באופן משמעותי על הפיתוח של טכניקות תעמולה מודרניות.לאחר המלחמה, ריפנשטאה הורשעה בפשעי מלחמה אך שוחררה לאחר 10 חודשי מאסר. היא המשיכה ליצור סרטים עד שנות ה-90 לחייה, אך לעולם לא השיגה שוב את רמת ההצלחה שזכתה לה במהלך תקופת הנאציזם.מורשתה של ריפנשטאה היא מורכבת ומטרידה. עבודתה ממחישה את כוחה של תעמולה ובעיקר את הסכנות של שימוש בדימויים חזותיים כדי לעוות את המציאות. זהו תזכורת מתמדת לצורך להיות ביקורתיים כלפי המידע שאנו צורכים ולהתנגד להשפעות המניפולטיביות של תעמולה.
