הצד האפל של גלוריית הקולנוע:
מרילין מונרו והמאבק בסטיגמות הנפשיותמרילין מונרו, אייקון תרבותי וסמל של יופי, נאבקה באמת מאחורי הקלעים עם סטיגמות נפשיות ומחלות נפש שהשפיעו עמוקות על חייה.
מונרו, ששמה האמיתי היה נורמה ג'ין מורטנסון, חוותה ילדות קשה עם הורים חורגים מתעללים ומזניחים.
היא אובחנה עם הפרעת אישיות גבולית (BPD), מצב נפשי שמתאפיין במצבי רוח משתנים, דפוסים לא יציבים במערכות יחסים ודימוי עצמי שברירי.
התהילה וההערצה שמונרו קיבלה ככוכבת קולנוע הגבירו את המאבקים הנפשיים שלה.
היא הפכה תלותית בתרופות מרשם כדי להתמודד עם חרדה והדיכאון שלה.
השימוש לרעה בסמים והאלכוהול החמיר את מצבה והוביל לסדרת אשפוזים פסיכיאטריים.
מלבד הסטיגמות סביב מחלות נפש, מונרו התמודדה גם עם סקסיזם ושיפוט מצד החברה שהעצימה את מאבקיה הנפשיים.
כנערת פין-אפ שנתפסה כ"פצצה בלונדינית", היא לעתים קרובות לא נתפסה ברצינות כשחקנית או כאדם עם עומק רגשי.
ב-5 באוגוסט 1962, בגיל 36, נמצאה מונרו ללא רוח חיים בביתה בלוס אנג'לס כתוצאה ממנת יתר של ברביטורטים.
מותה הטרגי עורר דיון ציבורי על הבושה והסטיגמות סביב בריאות הנפש.
המורשת של מרילין מונרו היא תזכורת לאתגרים העצומים העומדים בפני אלו המתמודדים עם סטיגמות נפשיות ומחלות נפש.
מאבקיה ומותה הטרגי הם קריאת השכמה לחברה להילחם בסטיגמות אלו ולאמץ יחס אוהד ובלתי שיפוטי כלפי אלו הזקוקים לתמיכה וטיפול.
המסר של מונרו:
צאו נגד הסטיגמות, בקשו עזרה אם אתם זקוקים לה, ותמכו באחרים במאבקים הנפשיים שלהם.