מרלין מונרו:
אגדת קולנוע ומאבק עם בריאות הנפשמרלין מונרו, אחת הכוכבות הגדולות ביותר של הוליווד, נותרה סמל איקוני של יופי, סקס-אפיל ושבירות.
מאחורי זוהרה הנוצץ הסתתרה אישה בעלת מאבקים אישיים עמוקים, כולל בעיות בריאות הנפש.
מונרו נולדה ב-1926 בשם נורמה ג'ין בייקר.
ילדותה הייתה טראומטית, והיא עברה התעללות ונטישה.
היא החלה לדגמן בנעוריה, ובתחילת שנות ה-1950 עלתה לגדולה כאחת הכוכבות הנחשקות ביותר בתעשיית הקולנוע.
עם זאת, הצלחתה הגיעה במחיר כבד.
מונרו סבלה מהפרעה דו-קוטבית, מצב שמוביל לשינויים קיצוניים במצב הרוח והתנהגות.
היא נאבקה גם עם חרדה, דיכאון והתמכרויות לחומרים שונים.
בשנות ה-1950, בריאותה הנפשית של מונרו הידרדרה במהירות.
היא בילתה תקופות במוסדות פסיכיאטריים ונלחמה בשדים הפנימיים שלה.
למרות המאבקים שלה, היא המשיכה לעבוד, והסרטים שלה "כמה שיהיה לי חם" ו"הנסיכים ורקדנית הסלונים" הפכו לקלאסיקות.
ב-4 באוגוסט 1962, מונרו נמצאה ללא רוח חיים בביתה בלוס אנג'לס.
היא הייתה בת 36 בלבד.
מותה נפסק כהתאבדות כתוצאה ממנת יתר של ברביטורטים.
טרגדית חייה של מונרו הדגישה את הקשר בין תהילה למחלות נפש.
הצלחתה הגדולה והבדידות שנלוות אליה יצרו סביבה שהיתה הרת אסון עבור נפשה הפגיעה.
סיפורה הוא תזכורת לכך שגם לאלה שיש להם הכול מבחינה חיצונית, אולי נאבקים בשדים פנימיים.
חשוב לחסל את הסטיגמה סביב מחלות נפש ולהבטיח שכל מי שסובל מהן יקבל את הטיפול והתמיכה הדרושים.
מורשתה של מונרו חיה בסרטים האיקוניים שלה, ביופייה המדהים ובמאבקה המתמשך עם בריאות הנפש.
היא תישאר לנצח סמל של עוצמה ופגיעות אנושית.