מרילין מונרו: מגדלור האופלמרילין מונרו, סמל הנשיות והזוהר, הייתה גם אישה מורכבת שסבלה ממגוון קשיים נפשיים. מאבקיה מתוארים היטב בכתבה "מרילין: האישה שהכירה יותר מדי" של אנתוני סאמרס.אמנם מונרו הפציעה על המסכים כאייקון של יופי וקסם, אך מתחת לפני השטח הסתתרה אישה פגיעה ורוויית טראומות. היא סבלה מדיכאון, חרדה ופרנויה, שמקורם במגוון גורמים, בהם ילדות קשה ויחסים מתעללים עם גברים.סאמרס מגלה כיצד הלחץ של תעשיית הבידור הביא את מונרו לשימוש בסמים ואלכוהול, שהחמירו את בעיותיה הנפשיות. הדרישות המפרכות של הצילומים, השמועות וההשפלות הגבירו את חוסר הביטחון שלה ודחפו אותה אל פי תהום.הכתבה מתארת את ההתמוטטויות הנפשיות הרבות של מונרו ואת ניסיונותיה הכושלים למצוא טיפול מתאים. היא התאשפזה במוסדות פסיכיאטריים, אך הלחץ הרב שהופעל עליה לא פחת.פטירתה של מונרו בשנת 1962 במנת יתר של מדכאים הותירה מלנכוליה בעולם. זה היה סוף טרגי לחייה הסוערים, שהבליטו את הקשיים שעלולים להיתקל בהם סלבריטאים בעידן המדיה ללא הרף.הכתבה של סאמרס היא תזכורת כואבת לכוחה ההרסני של מחלת נפש ומדגישה את הצורך בבריאות נפשית. מותו של מונרו הוא אבידה לא רק לאמנות ולתרבות, אלא לחברה כולה, שממשיכה להיאבק בסיגמה סביב מחלת נפש.
הצד האפל של הזוהר סודותיה הכואבים של מרילין מונרו
מרילין מונרו: מגדלור האופלמרילין מונרו, סמל הנשיות והזוהר, הייתה גם אישה מורכבת שסבלה ממגוון קשיים נפשיים. מאבקיה מתוארים היטב בכתבה "מרילין: האישה שהכירה יותר מדי" של אנתוני סאמרס.אמנם מונרו הפציעה על המסכים כאייקון של יופי וקסם, אך מתחת לפני השטח הסתתרה אישה פגיעה ורוויית טראומות. היא סבלה מדיכאון, חרדה ופרנויה, שמקורם במגוון גורמים, בהם ילדות קשה ויחסים מתעללים עם גברים.סאמרס מגלה כיצד הלחץ של תעשיית הבידור הביא את מונרו לשימוש בסמים ואלכוהול, שהחמירו את בעיותיה הנפשיות. הדרישות המפרכות של הצילומים, השמועות וההשפלות הגבירו את חוסר הביטחון שלה ודחפו אותה אל פי תהום.הכתבה מתארת את ההתמוטטויות הנפשיות הרבות של מונרו ואת ניסיונותיה הכושלים למצוא טיפול מתאים. היא התאשפזה במוסדות פסיכיאטריים, אך הלחץ הרב שהופעל עליה לא פחת.פטירתה של מונרו בשנת 1962 במנת יתר של מדכאים הותירה מלנכוליה בעולם. זה היה סוף טרגי לחייה הסוערים, שהבליטו את הקשיים שעלולים להיתקל בהם סלבריטאים בעידן המדיה ללא הרף.הכתבה של סאמרס היא תזכורת כואבת לכוחה ההרסני של מחלת נפש ומדגישה את הצורך בבריאות נפשית. מותו של מונרו הוא אבידה לא רק לאמנות ולתרבות, אלא לחברה כולה, שממשיכה להיאבק בסיגמה סביב מחלת נפש.
