טיקטוק:
פלטפורמה לעוולות חברתיות או מקפצה למודעות?עלייתו המטאורית של טיקטוק, פלטפורמת המדיה החברתית מבוססת הווידאו, עוררה ויכוח סוער לגבי ההשפעה החברתית שלה.
בעוד שמצד אחד זוהה כרשת גשירה המקדמת יצירתיות וביטוי עצמי, מצד שני היא גם צברה ביקורת על הפצת חוסר מידע ועימות.
אחד ההיבטים המדאיגים ביותר בטיקטוק הוא הפוטנציאל שלה להפיץ מידע כוזב.
במהלך מגפת ה-COVID-19, הפלטפורמה הפכה למקור מרכזי לספקולציות ותיאוריות קשר רפואיות מופרכות.
זה הוביל לסכנה מוגברת של קבלת החלטות גרועות בנוגע לבריאות, מה שמדגיש את הצורך בדיקת עובדות מדוקדקת ולמידת אוריינות דיגיטלית.
עם זאת, טיקטוק גם שיחקה תפקיד חשוב בהעלאת המודעות לחוסר צדק חברתי.
באמצעות וידאו ויראלי, יוצרים פנו לקהל עולמי כדי לחשוף אפליה מערכתית, דיכוי ואי שוויון.
מפעיל בנושאי גזע פטריק ליון, למשל, השתמש בטיקטוק כדי לחנך על ההיסטוריה של עבדות בארצות הברית.
פוטנציאל ההשפעה החיובית של טיקטוק בא לידי ביטוי גם ביוזמות הומניטריות.
במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה, הפלטפורמה שימשה כפורום שדרכו אנשים מכל העולם הביעו הזדהות, תמכו בקורבנות וארגנו סיוע.
יוצרים השתמשו בטיקטוק גם כדי לעורר מודעות למשבר האקלים ולקדם שינוי סביבתי.
בשורה התחתונה, טיקטוק היא פלטפורמה מורכבת בעלת פוטנציאל הן לטוב והן לרע.
בעוד שהיא מספקת כר פורה לביטוי עצמי, הבנה חברתית ופעילות פוליטית, היא גם מהווה מקור מידע כוזב ועלייתה יכולה להחמיר את הקיטוב החברתי.
כדי לרתום את הכוח של טיקטוק לטובת הכלל, דרוש מאמץ משולב.
משתמשים חייבים להיות ביקורתיים כלפי המידע שהם צורכים ולשתף רק תכנים אמינים.
יוצרים חייבים לנקוט באחריות על המסרים שהם מעבירים ולהשתמש בפלטפורמה ככלי לשינוי חיובי.
ולחברות המדיה החברתית יש אחריות לנקוט בצעדים למניעת הפצת מידע מוטעה ולקידום אוריינות דיגיטלית.