משאל העם להצטרפות בריטניה לאיחוד האירופי:
שיעור בסקרים מוטיםמשאל העם בבריטניה להצטרפות לאיחוד האירופי בשנת 2016 עורר מחלוקת עזה.
התוצאה הבלתי צפויה של היציאה הובילה להשלכות מרחיקות לכת עבור בריטניה והאיחוד האירופי כאחד.
עם זאת, מעבר לתוצאה, שימש המשאל גם כתזכורת עגומה לכוח המוטה בהצבעות דעת הקהל.
אחד הפגמים הבולטים ביותר במשאל העם היה עיצוב השאלה.
השאלה שהוצגה למצביעים הייתה:
"האם בריטניה צריכה להישאר חברה באיחוד האירופי או לעזוב את האיחוד האירופי?".
שפה זו הייתה טעונה רגשית, והמשתמע היה כי הצבעה לעזיבה היא מעשה של עצמאות וריבונות מחדש.
ניסוח השאלה זו הבטיח שהתשובה "עזוב" תיראה כמו הבחירה האמיצה והפטריוטית יותר.
פגם נוסף במשאל העם היה השימוש בביטוי "יציאה".
מונח זה הציג את המשך חברות באיחוד האירופי כמצב ברירת מחדל, והכתיב את המונחים של הדיון.
מתנגדי האיחוד האירופי יכלו לצייר את עצמם כ"ישנים" על ידי הדגשת החסרונות של האיחוד האירופי והבטחות לעתיד מחוץ לגוש.
ההטיה במשאל העם התבטאה גם במסע הפרסום שבוצע לפניו.
מתנגדי האיחוד האירופי יכלו להציג הצהרות חסרות בסיס ולעוות את העובדות, בעוד שתומכי האיחוד האירופי הורו על פי כללי ההגינות.
זה העניק להם יתרון מובנה והמטעה את המצביעים.
בעוד שההטיות במשאל העם לא היו מקריות, הן משקפות את הסכנות הטמונות בסקרים דעת קהל כתהליך קבלת החלטות פוליטי.
כאשר שאלות מנוסחות בצורה מטעה, כאשר המונחים מוגדרים באופן לא הוגן, וכאשר הדיון מוסגר על ידי תעמולה מוטה, המצביעים עלולים להטעות ולקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם רצונותיהם האמיתיים.
משאל העם בבריטניה על האיחוד האירופי היווה תזכורת בולטת לעוצמה ולסכנות של סקרים מוטים.
על המשתתפים בדיון הציבורי להיות מודעים לסכנות אלו ולנקוט אמצעי זהירות מתאימים כדי להבטיח שהחלטות יתקבלו על בסיס עובדות ומידע מדויק.
רק אז נוכל להבטיח שממשלות ומשאל עמים מייצגים באמת את רצון העם.