הסיכונים והיתרונות של סקרים:
מקרה הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016סקרים הפכו לכלי חיוני במחקר דעת הקהל, ומספקים נתונים יקרי ערך לגבי מגמות חברתיות ופוליטיות.
עם זאת, כפי שהוכח בבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016, גם סקרים עלולים להיות מטעים ומובילים למסקנות שגויות.
לפני הבחירות ב-2016 סקרי דעת הקהל צפו באופן עקבי בהילרי קלינטון כמנצחת בפער קטן.
עם זאת, בערב הבחירות, דונלד טראמפ ניצח בצורה מפתיעה.
פער זה בין התוצאות לסקרים תאם מגמה של סקרים מדויקים פחות במהלך מעגל הבחירות.
הגורמים לכך מורכבים, אך כוללים כיסוי תקשורתי לא אחיד של המועמדים, עלייה באמצעי התקשורת החברתית שהחלישו את המדיה המסורתית, וסלידת הבוחרים מסקרים.
בנוסף, בחירות 2016 הראו כיצד סקרים עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות:
אפקט הסקר המעוות:
סקרים שמוצגים בפני בוחרים עלולים להשפיע על דעותיהם ואפילו על התנהגות ההצבעה שלהם.
תשובות אסטרטגיות:
בוחרים עשויים להציג תשובות אסטרטגיות לסקרים כדי להשפיע על התוצאות או להסתיר את העדפותיהם האמיתיות.
הטיית חוסר תגובה:
סקרים תלויים באנשים שמגיבים עליהם, אך אילו המגיבים אינם מייצגים את האוכלוסייה כולה, עלולים להתעורר סטיות.
למרות הסיכונים הללו, סקרים נותרו כלי חשוב במחקר דעת הקהל.
על ידי הבנת המגבלות שלהם והקפדה על מתודולוגיה קפדנית, חוקרים יכולים להימנע ממלכודות נפוצות ולהפיק מידע בעל ערך מהסקרים.
דוגמה לכך היא המכון הלאומי הדמוקרטי (NDI), שביצע סקר מקיף במצרים ב-2018.
סקר זה, שעוצב בקפידה ובוצע בקפדנות, סיפק תובנות יקריות ערך על מצב הדמוקרטיה במדינה ועל דעות הציבור בנוגע לרפורמות פוליטיות.
במסקנה, סקרים הם כלי חיוני במחקר דעת הקהל, אך יש להשתמש בהם בזהירות ולהיות מודע לסיכונים הפוטנציאליים שלהם.
על ידי הבנת המגבלות שלהם והקפדה על מתודולוגיה קפדנית, ניתן להפחית את הסיכונים ולפיק מהסקרים תובנות יקרות ערך על הנושאים והמגמות העיקריים של ימינו.