הקשר המפתיע בין פרסום ומלחמהמאז ראשית הקפיטליזם, פרסום מילא תפקיד מרכזי בצריכתם של סחורות ושירותים.
עם זאת, השפעתו חורגת הרבה מעבר לזה, ומשתרעת גם לתחום הלא צפוי של מלחמה.
אחד המקרים הבולטים הוא מלחמת העולם הראשונה.
בעוד שהעוינות נבעה למעשה משורה של גורמים גיאופוליטיים, פרסום תרם עמוקות לרגש הפטריוטי שהצית את הסכסוך.
כרזות תעמולה תיארו את האויב כבריות מפלצתיות, הטילו סטיגמה על מיעוטים ואתגרו את האזרחים להוכיח את נאמנותם על ידי גיוס.
גם במלחמת העולם השנייה שימש הפרסום ככלי נשק.
בגרמניה הנאצית, יוזף גבלס ניהל קמפיין תעמולה מתוחכם ששימש להפצת אידיאולוגיה נאצית, להצדיק את המלחמה ולבטל את העם היהודי.
מצד שני, בעלות הברית השתמשו בפרסום כדי לגבש תמיכה ציבורית במאמץ המלחמתי ולשמור על המורל בשיאה גם בתקופות קשות.
בשנים שחלפו מאז, הפרסום המשיך למלא תפקיד במלחמות.
במלחמת וייטנאם, למשל, קמפיין "מלחמה נגד העוני" של הממשלה האמריקנית שימש להצדיק את העימות כסכסוך לטובת הצדק החברתי.
בדומה לכך, במלחמת המפרץ, ממשל בוש השתמש בפרסום כדי לעורר תמיכה ב"מבצע סופה במדבר".
הקשר בין פרסום ומלחמה מדגיש את כוחו העצום של המסר התקשורתי.
על ידי עיצוב תפיסת דעת הקהל, הפרסום יכול להטות את הקהל לעבר דעות ומדיניות מסוימות, גם אם הן נוגדות את ערכיהם או אינטרסיהם האמיתיים.
זה הופך את הפרסום לנשק רב עוצמה בזמן מלחמה, אחד שניתן להשתמש בו הן לטוב והן לרע.
בהינתן ההשפעה העמוקה שיש לפרסום על תפיסות האמת והצדק שלנו, חשוב להיות ביקורתיים כלפי המסרים שאנו נחשפים אליהם.
על ידי הבנת הקשר בין פרסום ומלחמה, נוכל להתנגד לשימוש לרעה שהוא עלול להוביל ולשמור על דמוקרטיות מפני סכנת הפצת תעמולה.