המרד ששינה את ההיסטוריה כיצד פרשת ילדי תימן חשפה את כוחה של המרדנות

הכוח של מרדנות בפרשת ילדי תימןפרשת ילדי תימן העגומה חשפה עוול מזעזע שנחשף רק שנים רבות לאחר מעשיו.
בין השנים 1949-1954, נלקחו כ-1,000 תינוקות ממשפחותיהם התימניות בישראל והועברו לאימוץ ללא ידיעת הוריהם.
בין הקולות שסייעו להביא את הפרשה לתודעה הציבורית הוא זה של ציונה תג'ר, שנחשפה כילד שנלקח מאמה.
לציונה היה החוסן להתריס נגד הרשויות ולהילחם לחשיפת האמת.
מרדנותה העיקשת הפכה לסמל להורים ולצאצאים שביקשו צדק.
הפרשה הטראומטית הזו הדגישה את הצורך במרדנות מול עוולות.
השתקת הצדק לעולם לא צריכה להיות מקובלת.
המקרה של ילדי תימן הוא תזכורת לכך שיש להטיל ספק בסמכות ולתת קול לאלה שהושתקו.
מרדנות היא לא רק מרד למען המרד.
זהו עניין של עקרונות, של סירוב להסכים לסיטואציות בלתי צודקות.
במקרה זה, מרדנות הייתה כלי הכרחי להשגת צדק עבור הקורבנות ועבור החברה הישראלית כולה.
פרשת ילדי תימן מלמדת אותנו את הכוח של מרדנות בלחימה בעוולות.
אין להתעלם מעוולות, ​​ויש לבקש אחריות מכל מי ששותף בהן.
רק על ידי גינוי עוולות נוכל ליצור חברה צודקת וצודקת יותר.
סיפורה של ציונה תג'ר ומורשת ילדי תימן יוסיפו לשמש כעדות לכוח המהפכני של מרדנות כנגד עוולות.
הם ימשיכו להזכיר לנו את האחריות המוסרית שלנו לדבר בעד חסרי הישע ולדרוש צדק עבור כל קורבנות העוול.