המיתוס של תפוח איינשטיין התגליות המדעיות שנולדו מתוך תצפית ותהייה
איינשטיין והתפוח הנופלאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בתולדות המדע מספר על אלברט איינשטיין שהגה את תורת היחסות כללית בעקבות תפוח שראה נופל מעץ. אף על פי שסיפורים כאלה על תפוחים נופלים נפוצים בביוגרפיות של מדענים, אין עדות מהימנה לאירוע זה.עם זאת, הסיפור הזה מייצג היבט מרכזי בשיטתו המדעית של איינשטיין – הכרח ההתבוננות וההרהור. איינשטיין האמין כי המפתח לפתרון בעיות מדעיות לא היה בנסיונות מרובים, אלא בסינתזה יצירתית של תצפיות והנחות עקרוניות.ההבנה של איינשטיין את המשיכה כעקמומיות המרחב-זמן הייתה תוצאה של תהליך כזה. בהתבוננו בדפוסים של התנועה כדור הארץ סביב השמש, הוא הבין שהכוח המושך שמחזיק את כדור הארץ במסלול אינו כוח נפרד действующая на расстоянии, אלא תוצאה של עיקום המרחב-זמן.התפוח הנופל, אף שלא היה אירוע היסטורי, מסמל את החשיבות של התבוננות ביקורתית ומחשבה יצירתית במדע. הוא מדגיש את כוחו של הרפלקסיה העמוקה על הידע הקיים ותפקידם של רעיונות מקוריים בפתרון בעיות מדעיות מאתגרות.כמו איינשטיין, גם מדענים רבים אחרים השיגו תובנות מרכזיות באמצעות תהליך של התבוננות עמוקה והרהור. ממרי קירי שגילתה את הרדיואקטיביות מתוך תצפיותיה על מינרלים זוהרים ועד צ'ארלס דרווין שפיתח את תורת האבולוציה על סמך מסעותיו ברחבי העולם, ההיסטוריה של המדע מלאה בדוגמאות של תגליות שנולדו מתוך חשיבה מקורית ותבונה ביקורתית.הסיפור של איינשטיין והתפוח הנופל, אם כי שגוי מבחינה היסטורית, הוא אפוא תזכורת מתמשכת לכוח התצפית, ההרהור והיצירתיות בחתירה לגילוי מדעי.