איינשטיין והיחסיות:
מהפכה בתפיסת הזמן והמרחבאלברט איינשטיין, אחד המדענים המשפיעים ביותר בכל הזמנים, הפך את עולם הפיזיקה על פיו עם תורת היחסות שלו.
תורת היחסות המיוחדת, שפורסמה בשנת 1905, ביססה את חוקי הפיזיקה על העיקרון שמהירות האור קבועה בכל מערכות הייחוס האי惯ציאליות.
בניגוד להנחות הקודמות, איינשטיין הראה שזמן ומרחב אינם מוחלטים, אלא יחסיים למתבונן.
כאשר אובייקט נע במהירות גבוהה, הזמן על האובייקט מאט והמרחק נראה קטן יותר, אפקט הידוע כ"התכווצות זמן" ו"התכווצות אורך".
תורת היחסות הכללית, שפורסמה בשנת 1915, הרחיבה את רעיונות אלה וקשורה לכוח המשיכה.
איינשטיין הגיע למסקנה שהמסה והאנרגיה מעקמות את המרחב-זמן, מה שגורם לאובייקטים לנוע לאורך הנתיבים המעוקמים האלה.
תורת היחסות הכללית תרמה רבות להבנתנו את הכבידה, החורים השחורים וההתפשטות של היקום.
תורת היחסות של איינשטיין לא רק שינתה את המדע הבסיסי אלא גם השפיעה עמוקות על החברה.
היא לימדה אותנו את החשיבות של פרספקטיבה יחסית, את מגבלות התפיסה האנושית ואת האופי המקושר ההדדי של היקום.
במילים של איינשטיין עצמו:
"כל דבר יחסי, היופי והכוער, טוב ורע, זה הכל תלוי באדם".
ביחסיות שלו, איינשטיין הראה לנו את היחסיות של העולם החיצון והעשיר את הבנתנו את המציאות.