הקשר של רות ביידר גינסבורג לזכויות האזרחרות ביידר גינסבורג, שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית המנוחה, הייתה דמות מפתח בתנועת זכויות האזרח האמריקאית. במשך עשרות שנים, היא נאבקה ללא לאות להבטיח צדק שווה לכל האמריקאים, ללא קשר למינם או למוצאם.כסטודנטית למשפטים בשנות ה-50, גינסבורג שימשה כעורכת הראשונה של כתב העת למשפטים של הרווארד רוויו. היא כתבה מאמר פורץ דרך על אפליה מגדרית בתעסוקה, שסייע להעלות את המודעות לאי הצדק המערכתי שסבלו ממנו נשים.לאחר לימודיה, הצטרפה גינסבורג לאיגוד החירויות האזרחיות האמריקאי (ACLU), שם עסקה במספר תיקי זכויות אזרח פורצי דרך. היא הגנה בהצלחה על נשים מפני חוקי אפליה מגדרית ועל פועלים שחורים מפני חוקי הפרדה גזעית.בשנת 1980, מונתה גינסבורג לבית המשפט העליון על ידי הנשיא ג'ימי קרטר. בתפקיד זה, היא הפכה לאחת הלוחמות החזקות ביותר למען זכויות האזרח. היא כתבה מספר דעות מקיפות שתומכות בזכויות נשים, זכויות מיעוטים וזכויות LGBTQ+.אחד ההחלטות החשובות ביותר של גינסבורג היה בפרשת ידע נגד תומפסון (1996). המקרה דן בחוק פדרלי שאסר על הפגנות מחוץ למרפאות הפלות. גינסבורג כתבה דעת מיעוט חזקה שגילתה את החוק כלא חוקתי, והגנה על זכותן של נשים לגשת לשירותי בריאות רבייתית.המורשת של רות ביידר גינסבורג בתחום זכויות האזרח היא בלתי ניתנת למדידה. היא הייתה פורצת דרך אמיתית שהקדישה חייה למאבק על שוויון וצדק עבור כל האמריקאים. עבודתה נמשכת במאמצי הדורות הבאים של פעילים לזכויות אזרח, הבונים על היסודות שהיא הניחה.
המגן החזק ביותר של ארהב על שוויון המורשת הבלתי נשכחת של רות ביידר גינסבורג במאבק לזכויות האזרח
הקשר של רות ביידר גינסבורג לזכויות האזרחרות ביידר גינסבורג, שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית המנוחה, הייתה דמות מפתח בתנועת זכויות האזרח האמריקאית. במשך עשרות שנים, היא נאבקה ללא לאות להבטיח צדק שווה לכל האמריקאים, ללא קשר למינם או למוצאם.כסטודנטית למשפטים בשנות ה-50, גינסבורג שימשה כעורכת הראשונה של כתב העת למשפטים של הרווארד רוויו. היא כתבה מאמר פורץ דרך על אפליה מגדרית בתעסוקה, שסייע להעלות את המודעות לאי הצדק המערכתי שסבלו ממנו נשים.לאחר לימודיה, הצטרפה גינסבורג לאיגוד החירויות האזרחיות האמריקאי (ACLU), שם עסקה במספר תיקי זכויות אזרח פורצי דרך. היא הגנה בהצלחה על נשים מפני חוקי אפליה מגדרית ועל פועלים שחורים מפני חוקי הפרדה גזעית.בשנת 1980, מונתה גינסבורג לבית המשפט העליון על ידי הנשיא ג'ימי קרטר. בתפקיד זה, היא הפכה לאחת הלוחמות החזקות ביותר למען זכויות האזרח. היא כתבה מספר דעות מקיפות שתומכות בזכויות נשים, זכויות מיעוטים וזכויות LGBTQ+.אחד ההחלטות החשובות ביותר של גינסבורג היה בפרשת ידע נגד תומפסון (1996). המקרה דן בחוק פדרלי שאסר על הפגנות מחוץ למרפאות הפלות. גינסבורג כתבה דעת מיעוט חזקה שגילתה את החוק כלא חוקתי, והגנה על זכותן של נשים לגשת לשירותי בריאות רבייתית.המורשת של רות ביידר גינסבורג בתחום זכויות האזרח היא בלתי ניתנת למדידה. היא הייתה פורצת דרך אמיתית שהקדישה חייה למאבק על שוויון וצדק עבור כל האמריקאים. עבודתה נמשכת במאמצי הדורות הבאים של פעילים לזכויות אזרח, הבונים על היסודות שהיא הניחה.
