הכוח האמיתי של סקרים:
מאפפ וולסי ועד עיצוב מדיניותסקרים, לעתים קרובות נדחים ככלי שטחי, מחזיקים בכוח יוצא דופן לעצב את החברה שלנו.
מאפפ וולסי, סטטיסטיקאי ידוע, הדגים זאת באופן בולט.
בשנת 1936, וולסי הועסק על ידי כתב העת "Literary Digest" כדי לסקור את הבחירות לנשיאות בארצות הברית.
באמצעות רשימת דואר של 10 מיליון בעלי מנויים, וולסי חזה בבטחה ניצחון עבור מועמד רפובליקני, אלף לנדון.
למרבה הפליאה, דיווח הסקר הזה התברר כשגוי באופן מביך כשפרנקלין דלאנו רוזוולט זכה ברוב מכריע.
הטעות של וולסי לא נבעה מפגם בשיטת הסקר שלו, אלא מתוך רשימת המנויים המוטה שלו.
המנויים ב"Literary Digest" ייצגו קבוצת אוכלוסייה ספציפית בעלת הכנסה גבוהה יותר, שהייתה נוטה יותר להצביע לרפובליקנים.
לכן, הסקר לא הצליח לקבוע במדויק את סנטימנט הבוחרים הרחב יותר.
הלקחים של וולסי עיצבו את הסקרים המודרניים.
סוקרים מקצועיים משתמשים כעת בשיטות מדעיות כדי לבחור מדגמים מייצגים, הבטחת סקרים מדויקים יותר ואמינים יותר.
כוחם של סקרים לא מסתיים בקביעת דעת הקהל.
הם ממלאים תפקיד חיוני בעיצוב מדיניות.
לדוגמה, סקר משנת 2021 של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הראה כי למעלה מ-90% מהאמריקנים תומכים בחיסוני COVID-19.
ממצאים אלה סייעו לממשלות להעביר מדיניות בריאות הציבור שמטרתה להגביר את שיעורי החיסונים.
באופן דומה, סקרים של דעת הקהל שימשו כדי לעצב מדיניות בנושאי חינוך, טיפול בריאות ושינויי אקלים.
על ידי איסוף ואנליזה של נתוני הסקר, מחוקקים ועושי מדיניות יכולים להבין טוב יותר את צרכי ורצונות הציבור שהם משרתים.
סקרים, כאשר הם מנוהלים בצורה אחראית, יכולים להיות כלי רב עוצמה לקידום הבנה טובה יותר של החברה שלנו, לעיצוב מדיניות ולבניית עולם טוב יותר.
הם מזכירים לנו את חשיבות הדיוק, המדידה ובהקשבה לקול העם.