הכדורסלן שעלה מהסלאמס והפך לסמל שיוצג בין הכיריים למקרר חייו הסוריאליסטיים של דייגו מראדונה
דייגו מראדונה: האגדה הסוריאליסטיתדייגו ארמנדו מראדונה, כדורגלן העל הארגנטינאי, השאיר חותם בל יימחה על העולם עם גאונותו וייחודו על המגרש. חייו היו סוריאליסטיים, שילוב של הישגים מדהימים ושערוריות טראגיות.מראדונה נולד ב-1960 בסלאמס העניים של בואנוס איירס, ומילדותו הפגין כישרון כדורגל יוצא דופן. ב-1986, הוביל את ארגנטינה לזכייה בגביע העולם בכדורגל, והבקיע את אחד משני שערי "יד האלוהים" ההיסטוריים, השער השני התפרסם כ"שער המאה".עם זאת, חייו האישיים של מראדונה היו סוערים. הוא נאבק בהתמכרות לסמים ולאלכוהול, ונקלע לצרות משפטיות רבות. לאחר פרישתו מכדורגל, הוא סבל מבעיות בריאותיות, כולל התקף לב קטלני בגיל 60 ב-2020.סיפורו של מראדונה, אף על פי שהוא סוריאליסטי, מייצג את הדיכוטומיה שבין ההצלחה לטרגדיה בחיים. בעוד שהוא נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, מאבקיו מחוץ למגרש שפכו אור על הפגיעות האנושית.יחד עם הישגיו הספורטיביים, מורשתו של מראדונה מתבטאת בסיפורי הגבורה והעמידה בפני קשיים. הוא הפך לסמל תקווה לעניים והמדוכאים, וציטוטו המפורסם, "עוני זה לא חטא", זכה לתהודה ברחבי העולם.במותו, אמרו עליו: "הוא היה דייו, הפך לקדוש ומת כאדם". סיפורו מזכיר לנו את הכוח להתעלות על הנסיבות ולכתוב את הסיפור שלנו, גם לנוכח נסיונות החיים.