פוסטים אחרונים
פוסטים אחרונים

היכנסו לעולם הסוער של מרלין מונרו האייקון שהגדיר את הנשיות הסוערת

מרלין מונרו:
סמל הנשיות הסוערתמרלין מונרו, אחת מדמויות הקולנוע האיקוניות ביותר בכל הזמנים, גילמה את מהות הנשיות הסוערת, המלאה בקסם ושבירות.
החיים האישיים הסוערים שלה, מערכות היחסים הכושלות והתלות בסמים, היוו ניגוד חריף לדמות המסך הנוצצת שלה.
מונרו נולדה כנורמה ג'ין מורטנסון בשנת 1926.
ילדותה הייתה רצופה טראומות, כולל עוני, התעללות ונטישה להוריה.
בנעוריה, מצאה נחמה בדוגמנות, תוך שאיפות למשחק.
היא שינתה את שמה למרלין מונרו והחלה את הקריירה שלה בסרטים קטנים.
עם זאת, עד מהרה הפכה לגלובוס הבוהק הקולנוע.
תפקידיה בסרטים כמו "גברים מעדיפים בלונדיניות" (1953) ו"חמים וטעים" (1959), מציגים את האטרקטיביות הפרובוקטיבית שלה וההומור העצמי הייחודי שלה.
מחוץ למסך, נאבקת מונרו עם בעיות נפשיות ושימוש בסמים.
היא נישאה שלוש פעמים, לכדורגלן ג'ו דימאג'יו, המחזאי ארתור מילר וביתה של סופר הדרמה ארתור מילר.
בשנת 1962, נמצאה מונרו ללא רוח חיים בביתה בשכונת ברנטווד בלוס אנג'לס.
מותה בגיל 36 נותר בגדר תעלומה, ויצר ספקולציות וסברות רבות.
מורשתה של מונרו נמשכת עד היום.
היא נחשבת לאחת השחקניות המשפיעות והנערצות ביותר בהיסטוריה הקולנועית, וספורה ממשיך לשבות את הדמיון של אנשים בכל רחבי העולם.
ספריה, סרטיה ותמונותיה הפכו למושא עבודת אקדמאים ודיון תרבותי.
חייה של מונרו הם תזכורת טראגית לכך שגם מתחת לזוהר הבוהק של תהילה, מאבקים ואכזבות יכולים ללוות את הידוענים הזוהרים ביותר.
מורשתה משמשת עדות לכוחה המתמשך של הנשיות, ולשבירות האנושית שמאחורי התדמית המנצנצת.