האומן בדידות:
החידות של לואיס קרולבמסעיו הרבים בעולם הדמיון, לואיס קרול, יוצר "אליס בארץ הפלאות", היה אמן בתחום החידות.
חידותיו היו יותר מאשר סתם משחקי מילים מהנים; הן היו שערים לעולמות פנטסטיים, מעוררות מחשבה ומבדרות כאחד.
חידת "ההמצאה", שבה קרול ביקש מהקוראים לציין את ההמצאה שהפכה ספר לקשה לקריאה, הפכה לקלאסיקה.
התשובה, כפי שקרול התכוון, הייתה "ההמצאה של האותיות".
אך לחידה יש גם משמעות עמוקה יותר:
היא בוחנת את כוחן של מילים לערפל ולהבהיר בו-זמנית.
קרול חקר גם את טבע הזהות והperception בחידות שלו.
ב"הדבר המשונה", הוא שואל:
"יש דבר משונה בקשר לשבוע הבא.
מה זה?".
התשובה היא "שמו הוא 'היום הבא'".
זהו משחק מילים מבריק, אבל הוא גם מזכיר לנו שהזמן הוא אשליה ושהיום הנוכחי הוא הדבר היחיד שאנחנו באמת יכולים לתפוס.
החידות של קרול לא נועדו רק לפתרון; הן נועדו להרחיב את הדמיון, לעורר מחשבה ביקורתית ולערער על הנחות מוקדמות.
הן היו דרך עבורו לברוח מהשגרה ולחקור את הגבולות של השפה והלוגיקה.
חידת "המחרב", שבה קרול שואל:
"מהו הדבר שכולם עושים, אם הם מספיק טובים?", ממחישה את נטייתנו הטבעית להשוות את עצמנו לאחרים.
התשובה, "טועה", היא עוקצנית וחושפת, אבל היא גם מזכירה לנו שכולנו עושים טעויות ושאין בושה בכישלון.
בסיכומו של דבר, חידותיו של לואיס קרול היו יותר מסתם בידור; הן היו כלי רב עוצמה לעריכת תצפיות חברתיות, לבחינת טבע המציאות ולהתבוננות בעצמנו במראה.
הן מזכירות לנו את כוחן של מילים ללהטט ולהשפיע, ואת החשיבות של חשיבה יצירתית וביקורתית.