החידה ששינתה את העולםבתחילת המאה ה-20, הציג המהנדס הבריטי ארתור שרווד פאזל מאתגר שנועד לבלבל ולשעשע.
החידה, המכונה "מגדל האנוי", הייתה מורכבת משלושה עמודים ועשרה דיסקים בגדלים שונים.
המטרה הייתה להעביר את כל הדיסקים מעמוד אחד לעמוד אחר, כך שדיסק גדול יותר לעולם לא יימצא מתחת לדיסק קטן יותר.
החידה הייתה פשוטה בהנחותיה, אך מתסכלת בביצועיה.
שרווד טען שייקחו כמיליון שנים לפתור אותה בתנועות חוקיות, בהנחה שיש לך 60 תנועות ליום.
אולם מה שהפתיע את שרווד היה השימוש המעשי שנעשה בפאזל.
מתמטיקאים השתמשו בה כדי לחקור תיאוריות על רקורסיה ואלגוריתמים.
מדעני מחשבים ניצלו אותה לבחינת כוחן של מכונות.
ואפילו פסיכולוגים השתמשו בה כדי ללמוד על פתרון בעיות.
במהלך מלחמת העולם השנייה, הצופן הגרמני אניגמה היה אחד החידות הקריפטוגרפיות המורכבות ביותר בתולדות האנושות.
מכונת הצפנה זו הופעלה על ידי רשת של רוטורים אלקטרומכניים, והיה צורך לפתור אותה כדי לפענח הודעות גרמניות סודיות.
קבוצת מפצחי הצפנים בפולין, ובשלב מאוחר יותר הבריטים בפארק בלצ'לי, השתמשו בחידת מגדל האנוי כבסיס לפיתוח מכונות לפענוח האניגמה.
על ידי חקר הדרכים הרבות שבהן ניתן להעביר את הדיסקים בפאזל, הם הצליחו לפתח אלגוריתמים שיכולים לזהות את הגדרות הרוטור של האניגמה.
פריצת דרך זו הייתה חיונית למאמצי המלחמה של בעלות הברית, והיא אפשרה להם לפענח מסרים גרמניים סודיים ולקבל יתרון משמעותי בשדה הקרב.
חידת מגדל האנוי, שנוצרה במקור לבידור, הפכה לכלי חיוני לפיתרון בעיות, קידום ההבנה המתמטית וסיוע בלחימה במלחמה.
היא מדגימה כיצד חידות, אפילו אלו שנדמות פשוטות לכאורה, יכולות להוביל לפריצות דרך משמעותיות בעולם האמיתי.